מילים יוסי ארדיטי
עד כמה
הדרך מקלה את צעדיי?
אינה בועטת ברוחי שידעה
לילות חשוכים מנדוד הדרור
בין גדרות השואה.
ידעה רעב וימים קרים באביב שלך.
יש בך את האומץ לשאת את מחשבותיי
שהוליכו אותי שולל.
יש בך אור דולק.
עד כמה
הדרך מקלה את צעדיי?
אינה בועטת ברוחי שידעה
לילות חשוכים מנדוד הדרור
בין גדרות השואה.
ידעה רעב וימים קרים באביב שלך.
יש בך את האומץ לשאת את מחשבותיי
שהוליכו אותי שולל.
יש בך אור דולק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה