סמואל בקט
האם למדנו להיות בני אדם?
באמת.
סמואל בקט היה חייב לסכן את עצמו במלחמה בנאצים. הוא יכל להימלט מצרפת לאנגליה. לכתוב שם על המלחמה בריחוק ספרותי ואינטלקטואלי. יתכן כי היה זוכה גם לאותה תהילה כבושה שזכה בה אחר כך.
אבל הנה כל העובדות האחרות: בתור לוחם מחתרת בקט, המחזאי, מזכירו של ג'ימס ג'ויס, שכב על גדרות תיל בשביל שיוכלו להניח מוקשים. הוא בעצמו הניח מוקשים. הוא כמעט ונהרג. שלוש פעמים כמעט ונתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. כאשר היה מחזאי מפורסם מאוד ואפילו לאחר שזכה בפרס נובל, נהג בקט להתנדב בין פעמיים לשלוש בשבוע בשעות הלילה בבית חולים.
כאשר צלצל הטלפון בביתו לבשר לו על זכייתו בנובל. השיבה אשתו לטלפון כך"אוי ואבוי".
ביצירות הספרותיות שלו. מחזות ורומנים קשים מאוד ומורכבים מאוד: בקט אינו לועג לאדם או פוגע בו. הוא מנסה לזעזע אותו. ומקווה כמו חלקנו שהזעזוע הזה יעורר אותו סוף סוף להפוך לטוב יותר. מזוכך יותר. אמיתי יותר.
זאת לא פסימיות. זאת אופטימיות.
הבה ננסה ללכת לאורה ולרוחבה.
למרות האכזבה שלנו מהגזע שאנו משייכים עצמנו אליו.
באמת.
סמואל בקט היה חייב לסכן את עצמו במלחמה בנאצים. הוא יכל להימלט מצרפת לאנגליה. לכתוב שם על המלחמה בריחוק ספרותי ואינטלקטואלי. יתכן כי היה זוכה גם לאותה תהילה כבושה שזכה בה אחר כך.
אבל הנה כל העובדות האחרות: בתור לוחם מחתרת בקט, המחזאי, מזכירו של ג'ימס ג'ויס, שכב על גדרות תיל בשביל שיוכלו להניח מוקשים. הוא בעצמו הניח מוקשים. הוא כמעט ונהרג. שלוש פעמים כמעט ונתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. כאשר היה מחזאי מפורסם מאוד ואפילו לאחר שזכה בפרס נובל, נהג בקט להתנדב בין פעמיים לשלוש בשבוע בשעות הלילה בבית חולים.
כאשר צלצל הטלפון בביתו לבשר לו על זכייתו בנובל. השיבה אשתו לטלפון כך"אוי ואבוי".
ביצירות הספרותיות שלו. מחזות ורומנים קשים מאוד ומורכבים מאוד: בקט אינו לועג לאדם או פוגע בו. הוא מנסה לזעזע אותו. ומקווה כמו חלקנו שהזעזוע הזה יעורר אותו סוף סוף להפוך לטוב יותר. מזוכך יותר. אמיתי יותר.
זאת לא פסימיות. זאת אופטימיות.
הבה ננסה ללכת לאורה ולרוחבה.
למרות האכזבה שלנו מהגזע שאנו משייכים עצמנו אליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה