מילים יוסי ארדיטי
לְקַלֵּף מִמֶּנָּה אֶת עַצְמָהּ, לֹא יָכֹלְתִּי
אַךְ לִשְׁלוֹת מִמֶּנִּי אֶת עַצְמִי
וּלְהַגִּישׁ לָהּ כְּמָנָה חַמָּה
מְאוֹד רָצִיתִי.
שָׁעוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעֵינֶיהָ בְּדִמְיוֹנִי
כִּי לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ לֹא יָכֹלְתִּי
חַיַּי הָיוּ כְּהוֹזֶה
וְאָהַבְתִּי.
לְקַלֵּף מִמֶּנָּה אֶת עַצְמָהּ, לֹא יָכֹלְתִּי
אַךְ לִשְׁלוֹת מִמֶּנִּי אֶת עַצְמִי
וּלְהַגִּישׁ לָהּ כְּמָנָה חַמָּה
מְאוֹד רָצִיתִי.
שָׁעוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעֵינֶיהָ בְּדִמְיוֹנִי
כִּי לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ לֹא יָכֹלְתִּי
חַיַּי הָיוּ כְּהוֹזֶה
וְאָהַבְתִּי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה