את מה שלא הספקתי

מילים יוסי ארדיטי

אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת וְלִרְאוֹת,
אֶת מַה שֶּׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי.

כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ,
אֶת מַה שֶּׁלֹּא אֶפְשָׁרִי.

בְּעֶצֶם הִשְׁתַּנוּת הַדְּבָרִים,
כָּךְ שֶׁגַּם מה שקורה עכשיו בְּחַיַּי, אֵינִי מַסְפִּיק אוֹתָם.

מַה זֶּה מְשַׁנֶּה,
גַּם אִם אֵדַע אוֹתָם.

אוֹמְרִים!
מַה שֶּׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ, לֹא יָכֹל לְהַזִּיק לְךָ,
וַאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁיָּדַע הוּא כּוֹחַ,
וְלִפְעָמִים הוּא שְׂרָרָה.

לֹא, לֹא זָכִיתִי מִן הַהֶפְקֵר, זְמַנִּי קָצוּב.
אָנוּ לוֹמְדִים כָּל הַחַיִּים, וּבְסוֹף מֵתִים טִפְּשִׁים!