מילים: יוסי ארדיטי
אַדְוַת הַגַּלִּים,
פּוֹרֶקֶת בְּקָטָן אֶת זַעַם הַיָּם,
וּמְבִיאָה נִצְנוּצִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ,
אֶל פְּנֵי הָאָבִיב,
אֲנִי לֻקַּט בֵּין הַשּׁוּרוֹת,
אֲמָרוֹת שֶׁל חֵן,
וְהֵן בּוֹרְקוֹת.
וְאֶת יַקִּירָהּ חוֹוָה ,
אֶת הַחַיִּים.
אַדְוַת הַגַּלִּים,
פּוֹרֶקֶת בְּקָטָן אֶת זַעַם הַיָּם,
וּמְבִיאָה נִצְנוּצִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ,
אֶל פְּנֵי הָאָבִיב,
אֲנִי לֻקַּט בֵּין הַשּׁוּרוֹת,
אֲמָרוֹת שֶׁל חֵן,
וְהֵן בּוֹרְקוֹת.
וְאֶת יַקִּירָהּ חוֹוָה ,
אֶת הַחַיִּים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה