ללכת כשאני יכול

מילים יוסי ארדיטי
לָלֶכֶת כְּשֶׁאֲנִי יָכוֹל! 

הָיִיתִי נוֹתֵן לָהּ, לָלֶכֶת.
אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאָר, 
לְלֹא כְּלוּם.

קוֹלָהּ חוֹצֵב בִּי אֵשׁ לֶהָבוֹת,
וּמִשְׁנֵה חַיֵּי זוֹעֵק אֶת שִׁירַת הַיָּם,
כְּאִלּוּ אֵין מַעֲמַקִּים.

מְנִיפַת חַיֵּי רוֹטֶטֶת,
כְּעָלֶה נִדָּף,
שֶׁאִבֵּד אֶת הַסְּתָו,
וְאֵין לוֹ זְמַן לָלֶכֶת.

יָמִים גְּשׁוּמִים,
מְבִיאִים לִי נֶחָמָה,
כִּי מִישֶׁהוּ אַחֵר מַזִּיל דִּמְעָה,
וַאֲנִי מְהַלֵּךְ בֵּין הַטִּפּוֹת,
כְּאִלּוּ שֶׁאִכְפַּת לִי לָלֶכֶת.