מילים יוסי ארדיטי
חַיָּבִים לְהַאֲמִין, כְּדֵי לִרְאוֹת!
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי הוֹלֵךְ עִם כִּסּוּי בָּעֵינַיִם.
אֵינִי מִתְכַּוֵּן לְמִשְׁקָפַיִם מִכָּל סוּג שְׁהוּ , וְלֹא דָּבָר אַחֵר מוּחָשִׁי.
וּבְכָל זֹאת לֹא רוֹאֶה הַכֹּל, אוּלַי קְצָת שֶׁבְּמִקְצָת,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקַּיָּמִים הַרְבֵּה דְּבָרִים,
בְּעֶצֶם אֲנִי כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁהַכֹּל קַיָּם.
מְעַנְיֵן אוֹתִי לָמָּה, לָמָּה אֲנִי כָּאן?
חָשַׁבְתִּי עַל גַּחֲמָה שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְאוּלַי חַיָּל וְלֹא מִבְּדִיל ,
וְגַם צַעֲצוּעַ זֶה כְּבָר לֹא מַתְאִים,
אֵינִי מוֹסִיף וְלֹא גּוֹרֵעַ...
אֶנֶרְגְּיָה! שֶׁמְּשַׁנָּה צוּרָה.
אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לָדַעַת,
מִי, אֵיךְ, וְלָמָּה.
הַכֹּל מַתְחִיל מֵאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, שֶׁבָּהּ זֶה מִסְתַּיֵּם.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי הוֹלֵךְ עִם כִּסּוּי בָּעֵינַיִם.
אֵינִי מִתְכַּוֵּן לְמִשְׁקָפַיִם מִכָּל סוּג שְׁהוּ , וְלֹא דָּבָר אַחֵר מוּחָשִׁי.
וּבְכָל זֹאת לֹא רוֹאֶה הַכֹּל, אוּלַי קְצָת שֶׁבְּמִקְצָת,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקַּיָּמִים הַרְבֵּה דְּבָרִים,
בְּעֶצֶם אֲנִי כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁהַכֹּל קַיָּם.
מְעַנְיֵן אוֹתִי לָמָּה, לָמָּה אֲנִי כָּאן?
חָשַׁבְתִּי עַל גַּחֲמָה שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְאוּלַי חַיָּל וְלֹא מִבְּדִיל ,
וְגַם צַעֲצוּעַ זֶה כְּבָר לֹא מַתְאִים,
אֵינִי מוֹסִיף וְלֹא גּוֹרֵעַ...
אֶנֶרְגְּיָה! שֶׁמְּשַׁנָּה צוּרָה.
אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לָדַעַת,
מִי, אֵיךְ, וְלָמָּה.
הַכֹּל מַתְחִיל מֵאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, שֶׁבָּהּ זֶה מִסְתַּיֵּם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה