מילים יוסי ארדיטי
קְצֵה הַיֹּפִי אֵינוֹ תָּלוּי בִּקְצֵה הָאֹפֶק,
גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא מַאֲדִים,
וּכְכַלּוֹת הַכֹּל, הַדְּבָרִים נוֹבְעִים מִמֶּנּוּ, וְנֶעֱלָמִים גַּם.
יִחַלְתִּי לְעַצְמִי לְהַתְחִיל מֵהַקָּצֶה הָרָחוֹק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר,
וַאֲנִי נִמְצָא בַּנְּקֻדָּה לֹא בְּרוּרָה.
קְצֵה הַיֹּפִי אֵינוֹ תָּלוּי בִּקְצֵה הָאֹפֶק,
גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא מַאֲדִים,
וּכְכַלּוֹת הַכֹּל, הַדְּבָרִים נוֹבְעִים מִמֶּנּוּ, וְנֶעֱלָמִים גַּם.
יִחַלְתִּי לְעַצְמִי לְהַתְחִיל מֵהַקָּצֶה הָרָחוֹק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר,
וַאֲנִי נִמְצָא בַּנְּקֻדָּה לֹא בְּרוּרָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה