יום שישי, 31 באוגוסט 2012

יוסי ארדיטי - שירים - יש דברים

מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ דְּבָרִים, 
שֶׁעוֹשִׂים אוֹתְךָ אֱנוֹשִׁי 
וְאָסוּר לְךָ לְאַבֵּד אוֹתָם, 
מְחִיר הַחֹפֶשׁ וְשִׁעְבּוּד לָאַהֲבָה 
וְרָצוּי שֶׁיִּהְיֶה לְצִדְּךָ 
חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאָדָם.

יוסי ארדיטי - שירים - עָמֹק וְחָזָק מִכְּדֵי לְהָנִיחַ בַּצַּד,

מילים יוסי ארדיטי

עָמֹק וְחָזָק מִכְּדֵי לְהָנִיחַ בַּצַּד,
עֹשֶׁר עִלָּאִי, וְטַעַם הַעַכְּשַׁיוֹ,
מְאַפְשֵׁר לִי לֵהָנוֹת.

יוסי ארדיטי - שירים - לקחתי צעד חשוב

מילים יוסי ארדיטי
לָקַחְתִּי צַעַד חָשׁוּב, 
מַבִּיטָה אֶל הָאֹפֶק, בִּנְגִיעַת יַד
שָׁמַיִם פְּתוּחִים, 
יָד מְהַסֶּסֶת אֶת שׁוּלֵי הַשִּׂמְלָה חוֹפֶנֶת,
בְּעוֹד רֶגַע אַמְשִׁיךְ לְדַרְכִּי 
הַמַּבָּט נִשְׁאַר.

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

יוסי ארדיטי - שירים - אתה תחליט

מילים יוסי ארדיטי

אַתָּה תַּחְלִיט,
כַּמָּה נָמוּךְ אֶפְשָׁר לָרֶדֶת,
אַךְ לֹא נְמוּךְ מִיָּם הַמֶּלַח,
לְעֵת עַתָּה.

יוֹדֵעַ,
יֵשׁ יָמִים שֶׁאֵין בְּרֵרָה
גַּם עַזָּה זוֹ לֹא מְצִיאָה
בּוֹא אֵלַי וּנְדַבֵּר
אוּלַי נִמְצָא מָקוֹם אַחֵר
אֵיזֶה אוֹלִימְפּוּס בְּיָוָן אוֹ אַפְרוֹדִיטה בְּתֵימָן
אַתָּה תַּחְלִיט!

יום שלישי, 28 באוגוסט 2012

יוסי ארדיטי - שירים - אִם יֵשׁ בִּי מַשֶּׁהוּ

מילים יוסי ארדיטי
אִם יֵשׁ בִּי מַשֶּׁהוּ, 
זֶה שֶׁאֲנִי מַדְלִיקָה, 
אֵשׁ בְּעֵינַי וְעִיר שֶׁמֵּחַכָּה , 
קַח אוֹתִי לְסִיבוּב 
וּבוֹא נִרְקֹד עַל גַּגּוֹת אֲפֵלִים 
וְשֶׁהָעוֹלָם יֵלֵךְ לִי....

מחמוד דרוויש

יפה שבחרת שיר
שבו לא ממש ניתן לעמוד על
הלך רוחו של המשורר ה"פלסטיני" הדגול
הקורא לזרוק את כל היהודים,
כולל את מתיהם הקבורים באדמה,
הייתי אומרת לים, אבל גם הים לא ממש
אמור להכיל אותנו, היהודים, מבחינתו.
"לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו
בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו
שתמותו היכן שתרצו
אבל לא בינינו
צאו מכל דבר
צאו מפצעינו, מאדמתנו
צאו מהיבשה, מהים, מהכל".

זֹהַר בַּרְקָן בִּשְׂדֵה קוֹצִים

מילים יוסי ארדיטי
זֹהַר בַּרְקָן בִּשְׂדֵה קוֹצִים, יָצִיץ כְּפֶרַח בְּעֵינֵי הָאֵל.

עוד חוזר הניגון

יום שני, 27 באוגוסט 2012

יוסי ארדיטי - שירים - הלכתי

מילים יוסי ארדיטי

הָלַכְתִּי ,
בְּעוֹד עִקְבוֹתַי מִשְׂתָּרְכִים מֵאָחוֹר,
אֶחְזֹר לֶאֱסֹף אוֹתָם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים
אֵין קָץ לַמַּסָּע,
שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת מַתְחִילָה,
כָּל עוֹד תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

קוֹרֶנֶת וּמְהַמֶּמֶת הִיא הַשָּׁעָה

מילים יוסי ארדיטי
קוֹרֶנֶת וּמְהַמֶּמֶת הִיא הַשָּׁעָה,
תִקְתּוּקָהּ, מַזְכִּיר לָנוּ, אֶת שְׁאוֹן הַחַיִּים

כְּבָר חָמֵשׁ
וְהוּא לֹא מַגִּיעַ
זוֹ שָׁעָה לֹא רְגִילָה
הִיא הָיְתָה
וּכְבָר לֹא.

אֵינִי מֵחַכָּה יוֹתֵר
אַךְ יוֹדַעַת
שֶׁהַשָּׁעָה בּוֹא תַּגִּיעַ!

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

אבירן

שמחה שלא ידענו כמותה, והיא רק ההתחלה

יום שישי, 24 באוגוסט 2012

יוסי ארדיטי - שירים - אֶת עַצְמִי יָכֹלְתִּי לֶאֱסֹף בִּשְׁתֵּי יָדַי

מילים יוסי ארדיטי
אֶת עַצְמִי יָכֹלְתִּי לֶאֱסֹף בִּשְׁתֵּי יָדַי, 
אַךְ מַחְשְׁבוֹתַי חוֹבְקוֹת אֶת עֵצָם קִיּוּמִי, 
שֶׁלֹּא מוּבָן מֵאֵלָיו , 
וְכָל רֶגַע שֶׁאֲנִי פֹּה הוּא נֶצַח לְלֹא תַּחְלִיף,
לְחִישַׁת שְׂפָתַיִם תְּפִלָּה,
וּתְנוּחַת הַיָּד אוֹסֶפֶת חֲלוֹמוֹתַי,
בְּאִם אֶפְתַּח יָעוּפוּ,
בְּאִם אֶסְגֹּר יֵחָנְקוּ,
אֶנְצֹר אֶת שֶׁנִּתַּן, וַאֲשַׁחְרֵר אֶת שֶׁצָּרִיךְ,
מַחְשָׁבָה וַחֲלוֹם הֵם הַמָּחָר שֶׁל הַיּוֹם!

יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

Giorgos Dalaras-Sto pa kai sto ksanaleo

יוסי ארדיטי - שירים - כַּאֲשֶׁר אֶעֱבֹר עַל דַּעְתִּי וְלֹא מִדַּעַת

מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר אֶעֱבֹר עַל דַּעְתִּי וְלֹא מִדַּעַת, 
וְאַף שֶׁכִּידוֹנְךָ נָעוּץ בְּחַיַּי, 
עֲדַיִן אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּמַבָּט אֱנוֹשִׁי.

צ'סלב מילוש / מאה חדשה

יום שלישי, 21 באוגוסט 2012

אורי ברנשטיין / וידי הגסה

כל הבתים שבנינו אינם
כבית הזה, וכל
הנגינות ששמענו אינן 
כנגינה הנשמעת פה
וכל השירים והלילות שעוד יבואו
הינם

.(אורי ברנשטיין וידי הגסה)

מחמוד דרוויש / עוד אהיה משורר

...עוד אהיה משורר, 
הַמַּיִם מַבְטִיחִים לִי צְלִילוּת, חָזוֹן
שְפָתַי - דִּמּוּי עַל דִּמּוּי.

מחמוד דרוויש

דליה רביקוביץ / חמדה

חמדה / דליה רביקוביץ
שם ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה,
והזמן ההוא היה יום השביעי בשבת
וכל בדי אילנות היו מתעצמים לגבוה.

והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבוע
וגלגל העין את גלגל החמה חמד.
אז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.

הזהירו ראשי השיחים והאור לא ידע שובע
ניתך בגלי הנהר ובכל אדוותיו ניצת,
אז ראשי היה בעיניו כתפוח זהב לבלוע.

שושני נהר צהובות פערו את פיהן לבלוע 
את אדוות הנהר בחפזן וגבעול העשה השט,
ואותו היום היה יום השביעי בשבת
וכל בדי האילנות מתעצמים בתשוקה לגבוה
ואז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.

יום שני, 6 באוגוסט 2012

ברכט

ברכט: יהי הכל 
שייך לכל שיוכל 
להטיב עימו 
שיוכל להטיב עימו 

הילד לאישה האימהית
למען יגדל
העגלה לעגלון הטוב
למען ינהג בה היטב
והאדמה, למשקים אותה מים
למען תתן פריה בעיתו

מחוסרי אזרחות לא יוכלו לפנות לבתי משפט בישראל - משפט ופלילים - הארץ

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

יוסי - שירים - זו שגבה מתרחק

מילים יוסי ארדיטי
זו שגבה מתרחק
כאשר אהבתי מתחזקת
זו שתיעלם מעיניי
לא אהיה גם.

כאשר ילך הקיץ, ויחלוף הסתיו

מילים יוסי ארדיטי

כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ הַקַּיִץ וְיַחְלֹף הַסְּתָו,
אֶרְצֶה מִטְרִיָּה כָּזוֹ אֲדֻמָּה.
גַּם אִם הַגֶּשֶׁם יִתְמַהְמֵהַּ,
וְאִם יְטַפְטֵף  עַל חַלּוֹנִי,
וְאֶרְאֶה אוֹתָךְ סָתַם כָּךְ נִרְטבת,
אֶזְרֹק מַבָּט חָטוּף , וְאֶחְשֹׁב!
לָמָּה הַמִּטְרִיָּה אֲדֻמָּה, וְהִיא לֹא שֶׁלִּי.

מירית - MFW - שאלתי אותה

מילים יוסי ארדיטי
שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, 
מֵאֵיפֹה הִיא קוֹנָה אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלָּהּ, 
תְּשׁוּבָתָהּ הָיְתָה, 
זֶה הַסּוֹד שֶׁלִּי.

נָשִׁים לְלֹא סוֹדוֹת, 
זֶה כְּמוֹ נַעֲלַיִם, לְלֹא דֹּפִי
שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל!

יוסי ארדיטי / שירים / קשה להשגה

מילים יוסי ארדיטי

קָשָׁה  לְהַשָּׂגָה , 
וּנְתוּנָה בְּקַלַּחַת הָאַהֲבָה. 
מַיִם רַבִּים לֹא יִשְׁטְפוּהָ
וְנַחֲלֵי דִּמְעָה יַעֲבִירוּ יוֹמִי .

לא הולכת עד הקצה

מילים יוסי ארדיטי

לֹא הוֹלֶכֶת עַד הַקָּצֶה,
שֶׁמָּא אֵאָבֵד אֲחִיזָה,
תִּשָּׁמֵט הַקַּרְקַע,
וְדַעְתִּי תַּעֲבֹר עַל דַּעְתָּהּ.

היא דובדבן

מילים יוסי ארדיטי

הִיא דֻּבְדְּבָן!
עִם אוֹ בְּלִי, קצפת
כַּאֲשֶׁר הִיא עוֹמֶדֶת בְּקַו הַמַּשְׁוֶה,
אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַקְּטָבִים בְּצֶבַע .

נגעתי במעינות הישועה



נָגַעְתִּי בְּמַעַיְנוֹת הַיְּשׁוּעָה,
וְהֵם זָעֲקוּ לְעֶזְרָה.
יֵשׁ, מַה שֶּׁהַחַיִּים נָתְנוּ לְךָ,
וְיֵשׁ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה עִם זֶה.
הֵם, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי לֹא!
החיים.

יונתן רטוש: אוריאל שלח הלפרין


יונתן רטוש: אוריאל שלח הלפרין



עַל חֵטְא

וְהוּא מַכֶּה עַל חֵטְא
וְהוּא מַכֶּה עַל תֹּהוּ
וְהוּא מַרְעִיד מֵיתָר פָּקַע אִבּוֹ בִכְדִי
וּהוּא דָמוּם כַּהֵד
וּמְרַצֵּד כָּמֹהוּ
הוּא מִצְטַמֵּר לְמַנְגִּינַת לְכָה דוֹדִי.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל
אַתְּ בּוֹגֵדָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּצְעֲנִי לַכֹּל, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב
אַתְּ מְתוּקָה כַּלֵּיל
אַתְּ חֲמֻקָּה כַּשַׁחַל
אַתְּ מְפַכָּה כְּנַחַל בַּשָּׁרָב.

וְהוּא בּוֹעֵר כַּלֵּב
וְהוּא כָּבֶה כָּעָיִן
וְהוּא דוֹלֵק בְּלַהַב נֵר נִשְׁמַת אָדָם
וּהוּא חוֹמֵר כַּגֵּו
וּהוּא כָּבֵד כַּיָּיִן
הוּא מִתְנוֹדֵד לְמַנְגִּינַת בָּשָׂר וָדָם.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵל
אַתְּ בּוֹגֵדָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּלְהֲטִי לַכֹּל, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב
אַתְּ אֲפֵלָה כַּלֵיל
אַתְּ אֲכוּלָה כַּשַׁחַל
אַתְּ שׁוֹקֵקָה כְּנַחַל בַּצָּרָב.

וְהוּא מֻכֶּה כַּלֵּב
וְהוּא נִרְתָּע כָּעָיִן
עָקוּד הוּא כְּחַיָּה בְּרֶצַע יְתָרִים
וְהוּא שׁוֹתֵת כַּגֵּו
וְהוּא זוֹעֵק כַּיָּיִן
הוּא מִשְׁתַּרְבֵּט בְּלַהֲבוֹת בֵּין הַבְּתָרִים.

אַתְּ רוֹחֲפָה כַּצֵּל
אַתְּ לוֹקְקָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּלְחֲכִי בַכֹּל, בְּכָל אֲשֶׁר יֹאהָב
אַתְּ עֲרֻמָּה כַּלֵּיל
אַתְּ יַחוּמָה כַּשַּׁחַל
אַתְּ צוֹחֲקָה כְּנַחַל הָאַכְזָב.

וְהוּא קָשֶׁה כַּלֵּב
וְהוּא נוֹקֵב כָּעָיִן
הוּא מְבַקֵּש כַּפֵּר הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאת
וְהוּא רַחוּם כַּגֵּו
וְהוּא נִגָּר כַּיָּיִן
הוּא מִתְנַגֵּן בְּבַהַט אֶבֶן אֶת נִשְׁמַת.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל
אַתְּ מְפַכָּה כַּנַּחַל
אַתְּ לוֹהֲטָה לַכֹּל, לְכָל אֲשֶׁר יֹאהָב
אַתְּ אֲלֵלָה כַּלֵּיל
אַתְּ שַׁכּוּלָה כַּשַּׁחַל
אַתְּ נְמוֹגָה כְּנַחַל בַּשָּׁרָב.

אֶת נְשָׁמָת

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמֵנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

אֶל אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם
קֶרֶב אֲפִיק תְּהֹמוֹתַיִם
אֲשֶׁר בִּכְנָפוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים
שֵׂיבַת זְקָנוֹ עוֹלָה קָצֶף

עִם נֵרַת אֵלִים עָלִיתָ
גַּם תָּבוֹא
עִם נֵרַת אֵלִים הַשָּׁמֶשׁ
בַּמָּבוֹא

אֶל סוֹף כָּל מַיִם רַבִּים
אֶל רֹאשׁ עַפְרוֹת כָּל אָרֶץ
רֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ הוֹלֶכֶת שָׁמַיִם
רֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ יוֹרֶדֶת שְׁאוֹל

אֶל אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם
קֶרֶשׁ מֶלֶךְ אַב שָׁנִים
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר
לִפְעָמָיו יִשְׁתָּחוּ כָּל חָי

זֶה הַגֶּבֶר רָאָה עֹנִי וְשִׁבְטוֹ
זֶה הָאִישׁ חָדֵל מִמַּעַשׂ
לְבֵיתוֹ

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בְּמָגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמֵנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

קֶרֶב אֲפִיק תְהֹמוֹתַיִם
קֶרֶשׁ מֶלֶךְ אַב שָׁנִים
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ נֵזֶר בַּעַל
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ עֹז עֲנָת
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ חָכְמַת כּוֹשֶׁר
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ טוּב אֲשֵׁרָת
אֲשֶׁר מִיְּמִינוֹ קֶרֶן בַּעַל
אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ כֶּבֶד מוֹת

אֶל אַדִּיר אֲבָרוֹת
מֵצֵל כַּנְפֵי עוֹלָם
הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בִּתְהוֹמָיו
בָּרֵךְ אֶת הַבָּא אֶל עַמָּיו
אֶת נִשְׁמַת עַבְדְּךָ שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמֵנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ


ההוֹלְכֵי בַּחֹשֶׁךְ

קַשְׁתּוֹ מִלֵּא רָאשִׁי הַנֶּפֶץ
וְרַעֲמוֹ בַּתּוֹתָחִים
מֶרְכְּבוֹתָיו עוֹטוֹת שִׁרְיוֹן
לְרֶכֶב מִלְחָמָה כָּבֵד
וּבִכְנָפָיו מְטוֹס קְרָב
וְלַהַק מַפְצִיצִים נוֹצֵץ
עֹז יְמִינוֹ תִּזְרַע מוֹקֵשׁ
יְבַקֵּעַ יַמִּים בַּצּוֹלְלוֹת
וּגְאֻלָּה יִתֵּן לָאָרֶץ ־ גְּאֻלָּה לְכָל עַמָּהּ
שׁוּלֵי תְכֶלְתּוֹ בָּאַרְגָּמָן
יָנוּחוּ עַל אַרְצוֹת פְּרָת

בשיר זה, המתייחס בכותרתו לתפילת "אל מלא רחמים" מכניס רטוש את אלי כנען - ענת בעל ומות
הוא כותב מעין תפילת אשכבה, אולם התפילה היא לאלים כנעניים, ולא לאל היהודי. מכיוון שחלק מאלי כנען נשאו שמות חופפים למלים עבריות (אל, צדק), קשה להבין שיר זה ללא הכרה קודמת עם
המיתולוגיה הכנענית.

חוקר הספרות הידוע ברוך קורצווייל טען כי הכנענים אינם זרם שהגיע מן האין, אלא המשך ישיר לספרות של ברדיצבסקי ושאול טשרניחובסקי שהיתוו אף הם (בשירים כמו "לנוכח פסל אפולו" ו"חזון נביא האשרה" לטשרניחובסקי) זרם השולל חלקים מסוימים מן היהדות, והשתמשו בסמלים פגניים.

הספרות הכנענית, על פי קורצווייל, היא הקצנה של זרם זה, והיא שואבת ממנו חלק מסגנונה ורעיונותיה.

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

יוסי - שירים - לא אתן

מילים יוסי ארדיטי

לֹא אֶתֵּן,
אֶת מַה שֶּׁאֵין לִי,
וְלֹא אֶקַּח,
אֶת מַה שֶּׁאֵינִי צָרִיךְ,
אַךְ יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁבַּמַּחְשָׁבָה,
עוֹלִים עַל כָּל דִּמְיוֹן!
פְּתַח אֶת דֶּלֶת הַקְּסָמִים, כִּי תּוּכַל לַעֲבֹר.

יוסי - שירים - יש דברים

מילים יוסי ארדיטי

יֵשׁ דְּבָרִים,
שֶׁלֹּא מַה שֶּׁרוֹאִים חָשׁוּב!
אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא רוֹאִים, וְיֶשְׁנוֹ,
וְזֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לָנוּ אֶת זֶה,
קָשֶׁה לְהַסְבִּיר מַה זֶּה,
אַךְ כְּשֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ,
כן,
או כן,
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חַי.

יום חמישי, 2 באוגוסט 2012

טו' באב - פלגש בגבעה - שבט לוי ובנימין

בסיפור פילגש בגבעה (שופטים פרק כא) מוצאת המסורת את האזכור העברי הקדום ביותר לחג, והוא מצוין כחג שנחוג "מימים ימימה". אמנם המקרא אינו מזכיר תאריך מפורש, אולם חז"ל (בסוף מסכת תענית) ייחסו את החג לתאריך ט"ו באב.
מעשה פילגש בגבעה מספר על אונס של פלגשתו של איש מבני שבט לוי בידי צעירים משבט בנימין (מהיישוב גבעה) שגרם למותה. בעקבות המעשה עם ישראל ביקש למסור את חבורת המתעללים כדי להעמידם לדין, ומשסרבו בני בנימין להסגיר את הנערים, נלחמו בני ישראל בבנימין מלחמת חורמה ואף נשבעו שלא יתנו את בנותיהם לבני שבט בנימין הנותרים. לאחר ששבט בנימין כמעט ונכחד מחוסר נשים, הצטערו ישראל שאסרו על עצמם לתת מבנותיהם לשבט בנימין וחיפשו פתרון לבעית השבועה. ואכן מצאו שאפשר שצעירי בנימין הרווקים יגיעו מיוזמתם אל כרמי שילה בזמן החג ו"יחטפו" מבין המחוללות את בת זוגתם.

וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֶת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה. וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן.

יוסי - שירים - מיומנה של גיישה

מילים יוסי ארדיטי

מִיּוֹמָנָהּ שֶׁל גֵּיְשָׁה
יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת עִם זֶה, כַּאֲשֶׁר בְּתוֹכִי
גָּרָה מִישֶׁהִי אַחֶרֶת
חָיִינוּ בְּשָׁלוֹם זוֹ עִם זוֹ, וְאַף שָׂרַדְנוּ
אֲנִי הָיִיתִי אֲנִי וְגַם הַגֵּיְשָׁה
חַיִּים הֵם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִשָּׂרְדוּת

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

שחפים מעל ימים

יוסי ארדיטי

שְׁחָפִים מֵעַל יָמִים,
סִימָן לְחַיִּים ,
דָּגָה וּדְאָגָה ,
וּבְעִקַּר חֹפֶשׁ הַלֵּב,
לֶאֱהֹב וְלִזְרֹחַ!

בּוֹכֶה אֶת הַזְּמַן שֶׁהוֹלֵךְ וּמַשְׁאִיר בִּי גַּעְגּוּעַ.

מילים יוסי ארדיטי

בּוֹכֶה אֶת הַזְּמַן שֶׁהוֹלֵךְ וּמַשְׁאִיר בִּי גַּעְגּוּעַ.

(צל זיכרונות נעימים , שמעלים כמיהה למה שהיה,
ורצונות למה שיהיה, ומחשבה אחת מדוע)

לא יכולתי להתעלם

מילים יוסי ארדיטי
לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְעַלֵּם, מֵאוֹתָן דַּקּוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ 
זָרְחָה בִּשְׁבִילִי,
הִשְׁאִירָה צְלָלִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל זְמַן מְרַצֵּד, עַל קִירוֹת הַלֵּב,
אוֹמְרוֹת: אֶת שֶׁהָיָה לֹא יָשׁוּב עוֹד!