יונתן רטוש: אוריאל שלח הלפרין

יונתן רטוש: אוריאל שלח הלפרין



עַל חֵטְא

וְהוּא מַכֶּה עַל חֵטְא
וְהוּא מַכֶּה עַל תֹּהוּ
וְהוּא מַרְעִיד מֵיתָר פָּקַע אִבּוֹ בִכְדִי
וּהוּא דָמוּם כַּהֵד
וּמְרַצֵּד כָּמֹהוּ
הוּא מִצְטַמֵּר לְמַנְגִּינַת לְכָה דוֹדִי.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל
אַתְּ בּוֹגֵדָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּצְעֲנִי לַכֹּל, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב
אַתְּ מְתוּקָה כַּלֵּיל
אַתְּ חֲמֻקָּה כַּשַׁחַל
אַתְּ מְפַכָּה כְּנַחַל בַּשָּׁרָב.

וְהוּא בּוֹעֵר כַּלֵּב
וְהוּא כָּבֶה כָּעָיִן
וְהוּא דוֹלֵק בְּלַהַב נֵר נִשְׁמַת אָדָם
וּהוּא חוֹמֵר כַּגֵּו
וּהוּא כָּבֵד כַּיָּיִן
הוּא מִתְנוֹדֵד לְמַנְגִּינַת בָּשָׂר וָדָם.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵל
אַתְּ בּוֹגֵדָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּלְהֲטִי לַכֹּל, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב
אַתְּ אֲפֵלָה כַּלֵיל
אַתְּ אֲכוּלָה כַּשַׁחַל
אַתְּ שׁוֹקֵקָה כְּנַחַל בַּצָּרָב.

וְהוּא מֻכֶּה כַּלֵּב
וְהוּא נִרְתָּע כָּעָיִן
עָקוּד הוּא כְּחַיָּה בְּרֶצַע יְתָרִים
וְהוּא שׁוֹתֵת כַּגֵּו
וְהוּא זוֹעֵק כַּיָּיִן
הוּא מִשְׁתַּרְבֵּט בְּלַהֲבוֹת בֵּין הַבְּתָרִים.

אַתְּ רוֹחֲפָה כַּצֵּל
אַתְּ לוֹקְקָה כַּנַּחַל
אַתְּ תִּלְחֲכִי בַכֹּל, בְּכָל אֲשֶׁר יֹאהָב
אַתְּ עֲרֻמָּה כַּלֵּיל
אַתְּ יַחוּמָה כַּשַּׁחַל
אַתְּ צוֹחֲקָה כְּנַחַל הָאַכְזָב.

וְהוּא קָשֶׁה כַּלֵּב
וְהוּא נוֹקֵב כָּעָיִן
הוּא מְבַקֵּש כַּפֵּר הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאת
וְהוּא רַחוּם כַּגֵּו
וְהוּא נִגָּר כַּיָּיִן
הוּא מִתְנַגֵּן בְּבַהַט אֶבֶן אֶת נִשְׁמַת.

אַתְּ יְחִידָה כַּצֵּל
אַתְּ מְפַכָּה כַּנַּחַל
אַתְּ לוֹהֲטָה לַכֹּל, לְכָל אֲשֶׁר יֹאהָב
אַתְּ אֲלֵלָה כַּלֵּיל
אַתְּ שַׁכּוּלָה כַּשַּׁחַל
אַתְּ נְמוֹגָה כְּנַחַל בַּשָּׁרָב.

אֶת נְשָׁמָת

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמֵנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

אֶל אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם
קֶרֶב אֲפִיק תְּהֹמוֹתַיִם
אֲשֶׁר בִּכְנָפוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים
שֵׂיבַת זְקָנוֹ עוֹלָה קָצֶף

עִם נֵרַת אֵלִים עָלִיתָ
גַּם תָּבוֹא
עִם נֵרַת אֵלִים הַשָּׁמֶשׁ
בַּמָּבוֹא

אֶל סוֹף כָּל מַיִם רַבִּים
אֶל רֹאשׁ עַפְרוֹת כָּל אָרֶץ
רֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ הוֹלֶכֶת שָׁמַיִם
רֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ יוֹרֶדֶת שְׁאוֹל

אֶל אֱלֹהֵי רוּחוֹת יָם
קֶרֶשׁ מֶלֶךְ אַב שָׁנִים
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר
לִפְעָמָיו יִשְׁתָּחוּ כָּל חָי

זֶה הַגֶּבֶר רָאָה עֹנִי וְשִׁבְטוֹ
זֶה הָאִישׁ חָדֵל מִמַּעַשׂ
לְבֵיתוֹ

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בְּמָגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמֵנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ

קֶרֶב אֲפִיק תְהֹמוֹתַיִם
קֶרֶשׁ מֶלֶךְ אַב שָׁנִים
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ נֵזֶר בַּעַל
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ עֹז עֲנָת
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ חָכְמַת כּוֹשֶׁר
אֲשֶׁר מִיָּדוֹ טוּב אֲשֵׁרָת
אֲשֶׁר מִיְּמִינוֹ קֶרֶן בַּעַל
אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ כֶּבֶד מוֹת

אֶל אַדִּיר אֲבָרוֹת
מֵצֵל כַּנְפֵי עוֹלָם
הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בִּתְהוֹמָיו
בָּרֵךְ אֶת הַבָּא אֶל עַמָּיו
אֶת נִשְׁמַת עַבְדְּךָ שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
יְפַלֵּס אָרְחוֹ מִישׁוֹר
צֶדֶק בַּמָּגֵן לְפָנָיו בָּאַשְׁמֵנִּים
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ


ההוֹלְכֵי בַּחֹשֶׁךְ

קַשְׁתּוֹ מִלֵּא רָאשִׁי הַנֶּפֶץ
וְרַעֲמוֹ בַּתּוֹתָחִים
מֶרְכְּבוֹתָיו עוֹטוֹת שִׁרְיוֹן
לְרֶכֶב מִלְחָמָה כָּבֵד
וּבִכְנָפָיו מְטוֹס קְרָב
וְלַהַק מַפְצִיצִים נוֹצֵץ
עֹז יְמִינוֹ תִּזְרַע מוֹקֵשׁ
יְבַקֵּעַ יַמִּים בַּצּוֹלְלוֹת
וּגְאֻלָּה יִתֵּן לָאָרֶץ ־ גְּאֻלָּה לְכָל עַמָּהּ
שׁוּלֵי תְכֶלְתּוֹ בָּאַרְגָּמָן
יָנוּחוּ עַל אַרְצוֹת פְּרָת

בשיר זה, המתייחס בכותרתו לתפילת "אל מלא רחמים" מכניס רטוש את אלי כנען - ענת בעל ומות
הוא כותב מעין תפילת אשכבה, אולם התפילה היא לאלים כנעניים, ולא לאל היהודי. מכיוון שחלק מאלי כנען נשאו שמות חופפים למלים עבריות (אל, צדק), קשה להבין שיר זה ללא הכרה קודמת עם
המיתולוגיה הכנענית.

חוקר הספרות הידוע ברוך קורצווייל טען כי הכנענים אינם זרם שהגיע מן האין, אלא המשך ישיר לספרות של ברדיצבסקי ושאול טשרניחובסקי שהיתוו אף הם (בשירים כמו "לנוכח פסל אפולו" ו"חזון נביא האשרה" לטשרניחובסקי) זרם השולל חלקים מסוימים מן היהדות, והשתמשו בסמלים פגניים.

הספרות הכנענית, על פי קורצווייל, היא הקצנה של זרם זה, והיא שואבת ממנו חלק מסגנונה ורעיונותיה.