דליה רביקוביץ / חמדה

חמדה / דליה רביקוביץ
שם ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה,
והזמן ההוא היה יום השביעי בשבת
וכל בדי אילנות היו מתעצמים לגבוה.

והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבוע
וגלגל העין את גלגל החמה חמד.
אז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.

הזהירו ראשי השיחים והאור לא ידע שובע
ניתך בגלי הנהר ובכל אדוותיו ניצת,
אז ראשי היה בעיניו כתפוח זהב לבלוע.

שושני נהר צהובות פערו את פיהן לבלוע 
את אדוות הנהר בחפזן וגבעול העשה השט,
ואותו היום היה יום השביעי בשבת
וכל בדי האילנות מתעצמים בתשוקה לגבוה
ואז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.