מילים יוסי ארדיטי
כְּשֶׁתִּרְאִי אוֹתִי זוֹרֵחַ,
תֵּדְעִי שֶׁיֵּשׁ שָׁמַיִם.
וַאֲנִי דּוֹרֵךְ בְּמִשְׁעוֹלֵי הַסְּתָו,
מְחַכֶּה לָחֳרָפִים יְקָרִים וְאוּלַי קָרִים,
שֶׁאֶרְצֶה לְחַמֵּם בִּשְׁבִילֵךְ.
וְאֶת אֶהִי לִי לְכוֹכַב הַצָּפוֹן.
כְּשֶׁתִּרְאִי אוֹתִי זוֹרֵחַ,
תֵּדְעִי שֶׁיֵּשׁ שָׁמַיִם.
וַאֲנִי דּוֹרֵךְ בְּמִשְׁעוֹלֵי הַסְּתָו,
מְחַכֶּה לָחֳרָפִים יְקָרִים וְאוּלַי קָרִים,
שֶׁאֶרְצֶה לְחַמֵּם בִּשְׁבִילֵךְ.
וְאֶת אֶהִי לִי לְכוֹכַב הַצָּפוֹן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה