יום שני, 8 באוקטובר 2012

ויסלבה שימבורסקה / נאום במשרד להחזרת אבדות

ויסלבה שימבורסקה / נאום במשרד להחזרת אבדות 

איבדתי כמה אלות בדרך מהדרום לצפון 
וגם אלים רבים בדרך מהמזרח למערב 
כמה כוכבים כבו לי אחת ולתמיד, שמים 
הבקעו.
שקע לי לתוך הים אי אחד, שני.
איני יודעת בדיוק איפה השארתי את ציפורניי,
מי מהלך בפרוותי, מי גר בקליפתי.
אחיי ואחיותיי מתו, כשזחלתי אל החוף
ורק עצם אחת קטנה מזכירה בי את יום השנה.
קפצתי מתוך עורי, בזבזתי את חוליותיי ורגליי
איבדתי את שפיותי פעמים רבות.
כבר מזמן עצמתי את עיני השלישית,
הנפתי סנפיר מבטל, רשרשתי בענפים.

התחבא, התפזר לארבע רוחות, עבר.
אני תמהה על עצמי, מה מעט ממני נותר:
אישה יחידה בשרשרת האנוש הרגעית
שאיבדה רק מטרייה אתמול בחשמלית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה