זה אחד הדברים היפים שקראתי לאחרונה, וברשותך העלה אותו לקירי, כמו גם לבלוג שלי. תודה על היופי שהבאת!
נועדתי לחדרים מבולגנים ומיטות סתורות.אני נדבקת לדברים כמו גרפיטי.כמו שימשה קדמית מלוכלכת.כל פעם שאני שמחה לא אכפת לי למות.בין כה וכה אני שמחה.אני משתדלת מאוד לא להיות כמו אלה שכל פעם שאין להם מה להגיד אומרים אלוהים.אני לא מתפללת לפני שאני אוכלת כי אני בשלנית טובה.ואני לא כזה משתגעת להגיע לגן עדן.אין שם כלום רק כמה חמורים וקונפטי מפוזרים.אני משתדלת גם שמה שאני מעזה יהיה יותר גדול ממה שאני מסתירה כדי שאחרי שאני אמות אפשר יהיה להמשיך לראות את כל זה, וגם כדי שהרוח הקלה המנשבת בין קפלי הסוד לא תשמיע קולות גרגור בדיוק כשארדם בשמירה.
כשאני אוהבת מישהו אני אוהבת אותו עם השתיקה של השפתיים שנועדו לנשיקות בלבד.אם הוא לא מבין את זה אז אנחנו מתנשקים ומיד מתחילים להרוג אחד את השני.אני לא יודעת אם אני יפה או רק עושה את עצמי יפה אבל זה צרוף מקרים מכוון מאוד אך מרושל.
תמיד רציתי כלב,אהבה,סירת מפרש,בית,כובע,חלום,צלקת, סף תהום ועוד כל מיני חפצים שישמרו על הסחרחורת שלי בחיים. הצרות האמיתיות שלי הן הצרות של השירים.בימים בלי שמש אני מרגישה כמו זונה ללא מדרכה.והחיוך שלי נראה כמו חיוג שבור של תא טלפון.בבוקר אני מסתכלת על עצמי מתוך המראה ומסרקת את החיטה שבראשי באצבעותי,פתיתים לכאן פתיתים לשם עד שתתמלא דרורים ואצבעותי לפרפרים.זה לא אנושי אני יודעת.אם הייתי אנושית הייתי מתה מצחוק מכל זה.
נועדתי לחדרים מבולגנים ומיטות סתורות.אני נדבקת לדברים כמו גרפיטי.כמו שימשה קדמית מלוכלכת.כל פעם שאני שמחה לא אכפת לי למות.בין כה וכה אני שמחה.אני משתדלת מאוד לא להיות כמו אלה שכל פעם שאין להם מה להגיד אומרים אלוהים.אני לא מתפללת לפני שאני אוכלת כי אני בשלנית טובה.ואני לא כזה משתגעת להגיע לגן עדן.אין שם כלום רק כמה חמורים וקונפטי מפוזרים.אני משתדלת גם שמה שאני מעזה יהיה יותר גדול ממה שאני מסתירה כדי שאחרי שאני אמות אפשר יהיה להמשיך לראות את כל זה, וגם כדי שהרוח הקלה המנשבת בין קפלי הסוד לא תשמיע קולות גרגור בדיוק כשארדם בשמירה.
כשאני אוהבת מישהו אני אוהבת אותו עם השתיקה של השפתיים שנועדו לנשיקות בלבד.אם הוא לא מבין את זה אז אנחנו מתנשקים ומיד מתחילים להרוג אחד את השני.אני לא יודעת אם אני יפה או רק עושה את עצמי יפה אבל זה צרוף מקרים מכוון מאוד אך מרושל.
תמיד רציתי כלב,אהבה,סירת מפרש,בית,כובע,חלום,צלקת, סף תהום ועוד כל מיני חפצים שישמרו על הסחרחורת שלי בחיים. הצרות האמיתיות שלי הן הצרות של השירים.בימים בלי שמש אני מרגישה כמו זונה ללא מדרכה.והחיוך שלי נראה כמו חיוג שבור של תא טלפון.בבוקר אני מסתכלת על עצמי מתוך המראה ומסרקת את החיטה שבראשי באצבעותי,פתיתים לכאן פתיתים לשם עד שתתמלא דרורים ואצבעותי לפרפרים.זה לא אנושי אני יודעת.אם הייתי אנושית הייתי מתה מצחוק מכל זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה