מילים יוסי ארדיטי
רָאִיתִי אוֹתָם חוֹלְפִים עַל פָּנַי
מְאִירִים אֶת נְסִיעָתִי,
כְּאִלּוּ מוֹשְׁכָם הַזְּמַן, לְאָחוֹר.
לְרֶגַע הֵם הָיוּ הֶעָתִיד
וְהַהוֹוֶה כֹּה קָצָר,
הֶעָבָר בּוֹלֵעַ הַכֹּל.
אֵינִי יוֹדֵעַ, מַה יּוֹתֵר אֲרֹךְ, הֶעָבָר אוֹ הֶעָתִיד
מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה,
אֶת מַה שֶּׁהָיָה לִי, לֹא יִקְּחוּ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה