מילים יוסי ארדיטי
אשליה!
חשבתי שנוצצים תמיד זוהרים,
מצאתי שזו רק השתקפות,
אשליה!
חשבתי שנוצצים תמיד זוהרים,
מצאתי שזו רק השתקפות,
יום רביעי, 30 בנובמבר 2011
קְפוּאוֹת אַךְ מְתוּקוֹת,
מילים יוסי ארדיטי
קְפוּאוֹת אַךְ מְתוּקוֹת,
יָפוֹת בְּכָל מִינֵי טְעָמִים,
בָּאוֹת בַּסְּדָרוֹת,
לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתָן בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב,
אוֹ בְּקֶרֶן זָוִית.
הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל טַעַם!
השיר בהשראת הצילום של ידידתי hedy Daly
קְפוּאוֹת אַךְ מְתוּקוֹת,
יָפוֹת בְּכָל מִינֵי טְעָמִים,
בָּאוֹת בַּסְּדָרוֹת,
לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתָן בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב,
אוֹ בְּקֶרֶן זָוִית.
הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל טַעַם!
השיר בהשראת הצילום של ידידתי hedy Daly
יום שלישי, 29 בנובמבר 2011
לפעמים
מילים יוסי ארדיטי
לפעמים!
שאריות מלמדות על תוחלת.
תוחלת מְקֻצֶּרֶת, יעד.
ולפעמים אינה עומדת בסטטיסטיקה.
תוחלת רגילה היא כרונולוגית בשנים,
אך אני דוקא מתעניין, באיכותית שרוצים ומעשירים,
זאת ששנותיה מתומצתות, ומזככות,
שנרצה לזכר ולא לשכח,
זאת שרוצה לצמוח, שמדשנת את עצמה לדעת.
זאת שבשבילה שוה בחיים לגעת.
לפעמים!
שאריות מלמדות על תוחלת.
תוחלת מְקֻצֶּרֶת, יעד.
ולפעמים אינה עומדת בסטטיסטיקה.
תוחלת רגילה היא כרונולוגית בשנים,
אך אני דוקא מתעניין, באיכותית שרוצים ומעשירים,
זאת ששנותיה מתומצתות, ומזככות,
שנרצה לזכר ולא לשכח,
זאת שרוצה לצמוח, שמדשנת את עצמה לדעת.
זאת שבשבילה שוה בחיים לגעת.
תַּכְרִיכִים גּוֹוְעִים בְּלָבָן.
מילים יוסי ארדיטי
תַּכְרִיכִים גּוֹוְעִים בְּלָבָן.
בֶּטֶן הָאֲדָמָה שׁוֹאֶבֶת אֶת בָּנֶיהָ, אֶל קִרְבָה!
כַּאֲשֶׁר נִגְרַע אָדָם מִן הָעוֹלָם, קָמִים מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן לְקַבֵּל אֶת רוּחוֹ.
וְאָנוּ! כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ אָדָם לְבֵית עוֹלָמוֹ, אנו טוֹמְנִים אֶת גּוּפוֹ.
אֵין אָדָם מֵבִיא אִתּוֹ דָּבָר, וְאֵין אָדָם לוֹקֵחַ אִתּוֹ דָּבָר,
הָעוֹלָם שׁוֹמֵר אֶת הַמַּשְׁאַבִּים שֶׁלּוֹ, צְמוּדִים לְלִבּוֹ.
נִכְנְסָה רוּחַ, יָצְאָה רוּחַ! וְהָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג.
תַּכְרִיכִים גּוֹוְעִים בְּלָבָן.
בֶּטֶן הָאֲדָמָה שׁוֹאֶבֶת אֶת בָּנֶיהָ, אֶל קִרְבָה!
כַּאֲשֶׁר נִגְרַע אָדָם מִן הָעוֹלָם, קָמִים מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן לְקַבֵּל אֶת רוּחוֹ.
וְאָנוּ! כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ אָדָם לְבֵית עוֹלָמוֹ, אנו טוֹמְנִים אֶת גּוּפוֹ.
אֵין אָדָם מֵבִיא אִתּוֹ דָּבָר, וְאֵין אָדָם לוֹקֵחַ אִתּוֹ דָּבָר,
הָעוֹלָם שׁוֹמֵר אֶת הַמַּשְׁאַבִּים שֶׁלּוֹ, צְמוּדִים לְלִבּוֹ.
נִכְנְסָה רוּחַ, יָצְאָה רוּחַ! וְהָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג.
נכתב בעקבות מות הבת, של ניצה פז הדר, חברה לפייסבוק.
וידוי\אלכסנדר פן
וידוי\אלכסנדר פן
מעילי הפשוט ופנס על הגשר,
ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם
כך ראית אותי ראשונה, התזכור?
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים,
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים
וכאל מים ולחם אלי תחזור.
בענינו המר, בעבור אותך זעם
גם למוות אתה קיללתני לא פעם
וכתפי הקרות רעדו משמחה
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים
וגם אז לבבי לא יסור מעמך
מעילי הפשוט ופנס על הגשר,
ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם
כך ראית אותי ראשונה, התזכור?
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים,
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים
וכאל מים ולחם אלי תחזור.
בענינו המר, בעבור אותך זעם
גם למוות אתה קיללתני לא פעם
וכתפי הקרות רעדו משמחה
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים
וגם אז לבבי לא יסור מעמך
יום ראשון, 27 בנובמבר 2011
יום שישי, 25 בנובמבר 2011
אלפונסינה והים
אלפונסינה והים- מרסדס סוסה
על החול החם הנושק לים,
כף רגלה, קטנה, לא תשוב לשם.
היא פסעה, שקטה, צעדה לבדה,
בלי מילים אל המים, בעצב.
הגלים כיסו את פניה, מים כחולים,
מלח וקצף.
איזה מן כאב את קולך השתיק,
איך אותך הכניע כאב עתיק.
חרש הגלים סובבו ועטפו את גופך,
ונשקו לעינייך.
הם איתך עדיין בלב הים הגדול,
אלף שיריך.
למה אלפונסינה, מדוע לשם?
איזה שיר חדש ביקשת לך בים?
נשמתך נישאת לה ברוח מלוחה,
לא תשוב לכאן, לא תביא עוד זמר -
תעופף, תרחף עד אין גמר,
ואת אלפונסינה, תישני במנוחה.
בנות הים שרות לך מאז לכתך.
אלמוגים הניחו ליד ביתך.
מעגל נוצץ, דגי זהב וכוכב
מרצדים, סובבים יום ולילה.
לא יודע איש את הדרך,
רק אלוהים, רק הוא למעלה.
איזה מן כאב...
על החול החם הנושק לים,
כף רגלה, קטנה, לא תשוב לשם.
היא פסעה, שקטה, צעדה לבדה,
בלי מילים אל המים, בעצב.
הגלים כיסו את פניה, מים כחולים,
מלח וקצף.
איזה מן כאב את קולך השתיק,
איך אותך הכניע כאב עתיק.
חרש הגלים סובבו ועטפו את גופך,
ונשקו לעינייך.
הם איתך עדיין בלב הים הגדול,
אלף שיריך.
למה אלפונסינה, מדוע לשם?
איזה שיר חדש ביקשת לך בים?
נשמתך נישאת לה ברוח מלוחה,
לא תשוב לכאן, לא תביא עוד זמר -
תעופף, תרחף עד אין גמר,
ואת אלפונסינה, תישני במנוחה.
בנות הים שרות לך מאז לכתך.
אלמוגים הניחו ליד ביתך.
מעגל נוצץ, דגי זהב וכוכב
מרצדים, סובבים יום ולילה.
לא יודע איש את הדרך,
רק אלוהים, רק הוא למעלה.
איזה מן כאב...
בחוף טרשים
מילים יוסי ארדיטי
בְּחוֹף טְרָשִׁים, הוֹמִיָּה הַדּוּמִיָּה.
וְרַק קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ,
מְלַחֲכוֹת מַיִם וְצוּקִים מְפֹרָקִים, עַל גָּדָה.
וַאֲנִי כְּנוּעָה לְמַשָּׁבִים חוֹלְפִים!
בְּחוֹף טְרָשִׁים, הוֹמִיָּה הַדּוּמִיָּה.
וְרַק קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ,
מְלַחֲכוֹת מַיִם וְצוּקִים מְפֹרָקִים, עַל גָּדָה.
וַאֲנִי כְּנוּעָה לְמַשָּׁבִים חוֹלְפִים!
יום חמישי, 24 בנובמבר 2011
אקח את הזמנים
מילים יוסי ארדיטי
אֶקַּח אֶת הַזְּמַנִּים,
אֶהֱפֹךְ אוֹתָם לַחֲוָיוֹת,
אֶצְרֹר אוֹתָם לַזִּכְרוֹנוֹת,
וְאֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּרְגָעִים דַּלִּים.
אֶקַּח אֶת הַזְּמַנִּים,
אֶהֱפֹךְ אוֹתָם לַחֲוָיוֹת,
אֶצְרֹר אוֹתָם לַזִּכְרוֹנוֹת,
וְאֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּרְגָעִים דַּלִּים.
איתקה
איתקה [הדרך לאיתקה]- קונסטנדינוס קוואפיס
כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.
וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.
אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.
וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.
[1911]
מזכיר לי את הסרט חלומות של קורסאווה. יש שם סיפור די מחריד על ילד קטן הצופה בתהלוכת הלוויה של שועלים דבר שהוא אסור על פי המסורת ואמו נותנת לו חרב להתאבד אם לא יתנצל בפני השועלים, וכשהוא שואל את אמו היכן ימצא את השועלים, עונה זו, מתחת לקשת, שהיא בערך המקבילה של האופק כאן...וזהו לדאבוני האופק של הילד. סופר ע"י מיקי הראל
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.
וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.
אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.
וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.
[1911]
מזכיר לי את הסרט חלומות של קורסאווה. יש שם סיפור די מחריד על ילד קטן הצופה בתהלוכת הלוויה של שועלים דבר שהוא אסור על פי המסורת ואמו נותנת לו חרב להתאבד אם לא יתנצל בפני השועלים, וכשהוא שואל את אמו היכן ימצא את השועלים, עונה זו, מתחת לקשת, שהיא בערך המקבילה של האופק כאן...וזהו לדאבוני האופק של הילד. סופר ע"י מיקי הראל
יום רביעי, 23 בנובמבר 2011
מילים לשיר
מילים יוסי ארדיטי
מְחַפֵּשׂ מִלִּים לְשִׁיר, שֶׁעוֹד יִצְמַח.
לָשֵׂאת עַל גַּב, עוֹלָל קָטָן וְרַךְ.
אַהֲבַת אֵם,
אִם כָּל חַי.
חִבּוּר הַטֶּבַע לִמְקוֹרוֹתָיו.
חִיּוּךְ שָׁלוּחַ, אֶל הֶעָתִיד,
שֶׁעָתִיד לָבוֹא.
זוֹרֵם כְּמֵי נָהָר אֶל לֵב אוֹהֵב!
אֲשֶׁר יָשֵׁן, וְלֹא רַק נָם,
מְחַפֵּשׂ מִלִּים לְשִׁיר, שֶׁעוֹד יִצְמַח.
לָשֵׂאת עַל גַּב, עוֹלָל קָטָן וְרַךְ.
אַהֲבַת אֵם,
אִם כָּל חַי.
חִבּוּר הַטֶּבַע לִמְקוֹרוֹתָיו.
חִיּוּךְ שָׁלוּחַ, אֶל הֶעָתִיד,
שֶׁעָתִיד לָבוֹא.
זוֹרֵם כְּמֵי נָהָר אֶל לֵב אוֹהֵב!
אֲשֶׁר יָשֵׁן, וְלֹא רַק נָם,
יום שני, 21 בנובמבר 2011
הלכתי אל הים במבטי
מילים יוסי ארדיטי
הָלַכְתִּי אֶל הַיָּם בְּמַבָּטִי,
מֶרְחָק שֶׁל דִּמְיוֹן, הַמִּשְׁתַּקֵּף מֵחַלּוֹנִי,
כְּחוֹל רָגוּעַ, צָבְעוּ,
נוֹשֵׁק שָׂמִים בַּמֶּרְחָב,
אַךְ קָצֵהוּ נוֹגֵעַ בִּי ,
אֵינוֹ רוֹעֵשׁ אוֹ גּוֹעֵשׁ,
כְּמוֹ תְּמוּנָה שֶׁלֹּא צֻיְּרָה,
מַמְתִּין לַיָּד שֶׁתִּבְחַשׁ בּוֹ, אַךְ לֹא הַיּוֹם,
עַתָּה הוּא נָם, אֶת שְׁנַת הַטֶּבַע.
הָלַכְתִּי אֶל הַיָּם בְּמַבָּטִי,
מֶרְחָק שֶׁל דִּמְיוֹן, הַמִּשְׁתַּקֵּף מֵחַלּוֹנִי,
כְּחוֹל רָגוּעַ, צָבְעוּ,
נוֹשֵׁק שָׂמִים בַּמֶּרְחָב,
אַךְ קָצֵהוּ נוֹגֵעַ בִּי ,
אֵינוֹ רוֹעֵשׁ אוֹ גּוֹעֵשׁ,
כְּמוֹ תְּמוּנָה שֶׁלֹּא צֻיְּרָה,
מַמְתִּין לַיָּד שֶׁתִּבְחַשׁ בּוֹ, אַךְ לֹא הַיּוֹם,
עַתָּה הוּא נָם, אֶת שְׁנַת הַטֶּבַע.
עמדתי מול שמים
מילים יוסי ארדיטי
עמדתי מול שמים,
כאשר כדור אש עלה לעומתי.
הכל היה שקט ורגוע,
כי לא יכולתי לראות, את היופי הנעלם,
ועתה משהפציע השחר, ויומי פרוש לפני,
אראה למרחקים, את יופי הבריאה,
ואולי אגדל להיות אדם.
עמדתי מול שמים,
כאשר כדור אש עלה לעומתי.
הכל היה שקט ורגוע,
כי לא יכולתי לראות, את היופי הנעלם,
ועתה משהפציע השחר, ויומי פרוש לפני,
אראה למרחקים, את יופי הבריאה,
ואולי אגדל להיות אדם.
להזיז את האפור
מילים יוסי ארדיטי
יָכֹלְתִּי לִצְבֹּעַ אֶת הַחֹרֶף,
בִּצְבָעִים עַלִּיזִים,
לְהָזִיז אֶת הָאָפֹר,
כֹּה יָפֶה.
יָכֹלְתִּי לִצְבֹּעַ אֶת הַחֹרֶף,
בִּצְבָעִים עַלִּיזִים,
לְהָזִיז אֶת הָאָפֹר,
כֹּה יָפֶה.
רואה אני דברים צומחים
מילים יוסי ארדיטי
רוֹאֶה אֲנִי דְּבָרִים צוֹמְחִים,
וְזֶה הִתְחִיל עם היום שלי,
יְקִיצָה מִתְּנוּמָה, לְלֹא עוֹרְרִין.
רוֹאֶה אֲנִי דְּבָרִים פּוֹרְחִים!
כֵּן רָאִיתִי בָּלוֹן אָדֹם,
וַאֲוִירוֹן בִּשְׁמֵי מָרוֹם.
רָאִיתִי פְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל,
רָאִיתִי אֲגַרְטָלִים דּוֹמְמִים לְעֵין פְּרִיחָה.
וְהַבָּרָק נוֹצֵץ, וְלֹא בּוֹרֵחַ,
לוֹכֵד אֶת הָאוֹר,
וְהַפְּרִיחָה תָּמִיד תִּצְמַח.
רוֹאֶה אֲנִי דְּבָרִים צוֹמְחִים,
וְזֶה הִתְחִיל עם היום שלי,
יְקִיצָה מִתְּנוּמָה, לְלֹא עוֹרְרִין.
רוֹאֶה אֲנִי דְּבָרִים פּוֹרְחִים!
כֵּן רָאִיתִי בָּלוֹן אָדֹם,
וַאֲוִירוֹן בִּשְׁמֵי מָרוֹם.
רָאִיתִי פְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל,
רָאִיתִי אֲגַרְטָלִים דּוֹמְמִים לְעֵין פְּרִיחָה.
וְהַבָּרָק נוֹצֵץ, וְלֹא בּוֹרֵחַ,
לוֹכֵד אֶת הָאוֹר,
וְהַפְּרִיחָה תָּמִיד תִּצְמַח.
הבשיל היום כמו פרי
מילים יוסי ארדיטי
הִבְשִׁיל הַיּוֹם כְּמוֹ פְּרִי בִּקְעָרָה ,
וְהָפוּךְ לָהּ,
כָּל יוֹם מִתְוַסֵּף אֶל קוֹדְמוֹ,
וּמוֹתִיר זִכָּרוֹן,
וְהַפְּרִי בַּשּׁוֹנֶה,
מְתִיקוּתוֹ הִיא טַעַם החיים,
כְּמוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁנָּחוּשׁ.
הַיּוֹם נִגְרַע מֵהֶעָתִיד,
הַפְּרִי נִקְטַף מֵהֶעָבָר,
אַךְ עַל שְׁנֵיהֶם, עוֹבֵד הַכֶּלַח.
הִבְשִׁיל הַיּוֹם כְּמוֹ פְּרִי בִּקְעָרָה ,
וְהָפוּךְ לָהּ,
כָּל יוֹם מִתְוַסֵּף אֶל קוֹדְמוֹ,
וּמוֹתִיר זִכָּרוֹן,
וְהַפְּרִי בַּשּׁוֹנֶה,
מְתִיקוּתוֹ הִיא טַעַם החיים,
כְּמוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁנָּחוּשׁ.
הַיּוֹם נִגְרַע מֵהֶעָתִיד,
הַפְּרִי נִקְטַף מֵהֶעָבָר,
אַךְ עַל שְׁנֵיהֶם, עוֹבֵד הַכֶּלַח.
ורק הרוח המילל
מילים יוסי ארדיטי
עֵינַי רוֹאוֹת, אֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר ,
עֵינַי זוֹעֲקוֹת, אֶת אֲשֶׁר לִבִּי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְנִים ,
וְרַק הָרוּחַ הַמְּיַלֵּל,
עוֹבֶרֶת בֵּין הַשְּׁבָרִים!
וַאֲנִי מַחְרִישׁ בֵּין הַשִּׁיטִין.
נוֹגֵעַ בָּאֱמֶת הַמִּתְפּוֹגֶגֶת בְּרוּחִי.
עֵינַי רוֹאוֹת, אֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר ,
עֵינַי זוֹעֲקוֹת, אֶת אֲשֶׁר לִבִּי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְנִים ,
וְרַק הָרוּחַ הַמְּיַלֵּל,
עוֹבֶרֶת בֵּין הַשְּׁבָרִים!
וַאֲנִי מַחְרִישׁ בֵּין הַשִּׁיטִין.
נוֹגֵעַ בָּאֱמֶת הַמִּתְפּוֹגֶגֶת בְּרוּחִי.
יום ראשון, 20 בנובמבר 2011
מילים יוסי ארדיטי
הָלַכְתִּי עַד הַקָּצֶה שֶׁבִּי ,
הוּא לֹא נִגְמַר,
כָּל יוֹם מִתְאָרֵךְ מֵחָדָשׁ.
הָלַכְתִּי אֶל הָאוֹר שֶׁבִּי,
וְהוּא מְחַפֵּשׂ לָצֵאת,
אֶל חַיַּי.
פָּגַשְׁתִּי אֶת מַעֲרֻמֵּי נַפְשִׁי,
קְצָת בּוֹכִיָּה וּקְצָת שִׂמְחָה ,
קְצָת חֲבוּטָה, וְעִם זֹאת מְרוֹמֶמֶת,
וּבְעִקָּר תָּמִיד הוֹמִיָּה!
הָלַכְתִּי עַד הַקָּצֶה שֶׁבִּי ,
הוּא לֹא נִגְמַר,
כָּל יוֹם מִתְאָרֵךְ מֵחָדָשׁ.
הָלַכְתִּי אֶל הָאוֹר שֶׁבִּי,
וְהוּא מְחַפֵּשׂ לָצֵאת,
אֶל חַיַּי.
פָּגַשְׁתִּי אֶת מַעֲרֻמֵּי נַפְשִׁי,
קְצָת בּוֹכִיָּה וּקְצָת שִׂמְחָה ,
קְצָת חֲבוּטָה, וְעִם זֹאת מְרוֹמֶמֶת,
וּבְעִקָּר תָּמִיד הוֹמִיָּה!
יום שבת, 19 בנובמבר 2011
לו היו לי מלאכים
מילים יוסי ארדיטי
לוּ הָיוּ לִי מַלְאָכִים,
בְּוַדַּאי, הַשָּׁמַיִם הָיוּ בּוֹכִים ,
פּוֹתְחִים לָנוּ שַׁעַר,
אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים,
נוֹתְנִים כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ,
לֹא יוֹתֵר, גַּם לֹא פָּחוֹת.
לְמַלֵּא דְּמָעוֹת שֶׁל צְמִיחָה,
וּלְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת,
חֲלוֹמוֹת שֶׁל טוֹב,
כִּי, אֶת שֶׁל הָרַע,
שֶׁלֹּא נֵדַע.
לוּ הָיוּ לִי מַלְאָכִים,
בְּוַדַּאי, הַשָּׁמַיִם הָיוּ בּוֹכִים ,
פּוֹתְחִים לָנוּ שַׁעַר,
אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים,
נוֹתְנִים כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ,
לֹא יוֹתֵר, גַּם לֹא פָּחוֹת.
לְמַלֵּא דְּמָעוֹת שֶׁל צְמִיחָה,
וּלְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת,
חֲלוֹמוֹת שֶׁל טוֹב,
כִּי, אֶת שֶׁל הָרַע,
שֶׁלֹּא נֵדַע.
יום שישי, 18 בנובמבר 2011
מילים יוסי ארדיטי
אֵין דָּבָר מֻחְלָט,
יֵשׁ הַצְלָחוֹת קְטַנּוֹת.
חַיִּים שֶׁנּוֹבְעִים, וִיצִירָה מַתְמֶדֶת.
רְגָעִים שֶׁמִּתְחַלְּפִים, אוֹ ו חוֹלְפִים,
וְאַכְזָבוֹת גַּם.
אֲהָבוֹת שֶׁמְּפַעֲמוֹת,
וּרְגָשׁוֹת בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,
וְאָנוּ אֲמוּרִים לְהַקְשִׁיב לְצַו הַחַיִּים.
לָלֶכֶת, וְלָלֶכֶת, כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת הַהֲבָנָה,
וְלִפְעָמִים הִיא עָדִין לֹא נוֹלְדָה!
אֵין דָּבָר מֻחְלָט,
יֵשׁ הַצְלָחוֹת קְטַנּוֹת.
חַיִּים שֶׁנּוֹבְעִים, וִיצִירָה מַתְמֶדֶת.
רְגָעִים שֶׁמִּתְחַלְּפִים, אוֹ ו חוֹלְפִים,
וְאַכְזָבוֹת גַּם.
אֲהָבוֹת שֶׁמְּפַעֲמוֹת,
וּרְגָשׁוֹת בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,
וְאָנוּ אֲמוּרִים לְהַקְשִׁיב לְצַו הַחַיִּים.
לָלֶכֶת, וְלָלֶכֶת, כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת הַהֲבָנָה,
וְלִפְעָמִים הִיא עָדִין לֹא נוֹלְדָה!
יום חמישי, 17 בנובמבר 2011
מניח מצע לאהבה
מילים יוסי ארדיטי
בְּשִׁירַי אֲנִי מֵנִיחַ מַצָּע לָאַהֲבָה,
כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרִי,
וְנוֹתֵן לַמִּלִּים לְדַבֵּר.
לִפְעָמִים זֶה נוֹתֵן אֶת אוֹתוֹתָיו,
וּלְעִתִּים יֵשׁ נְזִילוּת מִצְטַבֶּרֶת.
יֵשׁ בִּי שַׂק שֶׁל מִלִּים,
הַמְּחַפְּשׂוֹת אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!
בְּשִׁירַי אֲנִי מֵנִיחַ מַצָּע לָאַהֲבָה,
כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרִי,
וְנוֹתֵן לַמִּלִּים לְדַבֵּר.
לִפְעָמִים זֶה נוֹתֵן אֶת אוֹתוֹתָיו,
וּלְעִתִּים יֵשׁ נְזִילוּת מִצְטַבֶּרֶת.
יֵשׁ בִּי שַׂק שֶׁל מִלִּים,
הַמְּחַפְּשׂוֹת אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!
יום רביעי, 16 בנובמבר 2011
קשה לי להלך אימים
מילים יוסי ארדיטי
קָשֶׁה לִי לְהַלֵּךְ אֵימִים,
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל שֶׁלִּי גָּדוֹל מֵעַצְמִי,
מְחַכֶּה לַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה ,
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל שֶׁלִּי מִתַּחַת לְרַגְלַי, בִּשְׁלִיטָה מְלֵאָה,
הֶחָזֶה נָפוּחַ,
וְיוֹצֵא לַחְרֹשׁ אֶת הַכְּרַךְ.
קָשֶׁה לִי לְהַלֵּךְ אֵימִים,
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל שֶׁלִּי גָּדוֹל מֵעַצְמִי,
מְחַכֶּה לַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה ,
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל שֶׁלִּי מִתַּחַת לְרַגְלַי, בִּשְׁלִיטָה מְלֵאָה,
הֶחָזֶה נָפוּחַ,
וְיוֹצֵא לַחְרֹשׁ אֶת הַכְּרַךְ.
אקח איתי לאי קטן
מילים יוסי ארדיטי
אֶקַּח אִתִּי לְאִי קָטָן,
דְּבָרִים יָפִים מִשָּׁם לְכָאן,
אַךְ לֹא אֶעֱזֹב,
בֵּינְתַיִם.
רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת,
וְאוּלַי,
זֶה הַזְּמַן לִנְדֹּד,
אַרְצָה אוֹתָךְ עֲדַיִן.
עוֹד לֹא אָמַרְתִּי דַּי ,
וְאוּלַי זֶה מְיֻתָּר,
אַךְ לֹא עוֹזֵב עֲדַיִן.
יָמִים יָפִים נָכוֹנוּ לָךְ,
וְהַמָּחָר הוּא הַנִּבְחָר,
אִמְרִי שֶׁאֶת,
אוֹהֶבֶת.
אָשִׂים לִבִּי בְּכַף הַיָּד,
לֹא, אַל תִּמְעֲכִי אוֹתוֹ מִיָּד,
אַל תַּעַזְבִי עֲדַיִן.
הוֹשִׁיטִי יָד וְעוֹד מַבָּט
נֵצֵא יָשָׁר לַדֶּרֶךְ.
מְחַכֶּה עֲדַיִן,
אִמְרִי שֶׁאֶת, אוֹהֶבֶת!
הצלליות, ואני הצל של עצמי
מילים יוסי ארדיטי
הַצְּלָלִיּוֹת!
וַאֲנִי הַצֵּל שֶׁל עַצְמִי,
הָלַכְנוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת,
רְחוֹקִים וְחָפְשִׁיִּים לֶאֱהֹב.
אוֹחֲזִים , וְלֹא מְרַפִּים,
זֶה בְּזוֹ, וְזוֹ עִם זֶה.
סְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל, עַל יָם הַכָּחֹל,
בְּיוֹם חָרְפִּי, וְכֵף גָּדוֹל!
הַצְּלָלִיּוֹת!
וַאֲנִי הַצֵּל שֶׁל עַצְמִי,
הָלַכְנוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת,
רְחוֹקִים וְחָפְשִׁיִּים לֶאֱהֹב.
אוֹחֲזִים , וְלֹא מְרַפִּים,
זֶה בְּזוֹ, וְזוֹ עִם זֶה.
סְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל, עַל יָם הַכָּחֹל,
בְּיוֹם חָרְפִּי, וְכֵף גָּדוֹל!
יום שלישי, 15 בנובמבר 2011
מה ששלי לא יקחו לי
מילים יוסי ארדיטי
מַה שֶּׁשֶּׁלִּי, לֹא יִקְּחוּ לִי.
לֹא אֶעֱמֹד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד,
כִּי אֲנִי אִישָׁהּ שֶׁל רְוָחָה, לֹא מוֹכֶרֶת מָזוֹן.
וְיָמִים קָרִים יִשָּׁאֲרוּ בַּחוּץ,
כִּי נוֹעַדְתִּי לְחַמֵּם לְבָבוֹת.
מַה שֶּׁשֶּׁלִּי, לֹא יִקְּחוּ לִי.
לֹא אֶעֱמֹד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד,
כִּי אֲנִי אִישָׁהּ שֶׁל רְוָחָה, לֹא מוֹכֶרֶת מָזוֹן.
וְיָמִים קָרִים יִשָּׁאֲרוּ בַּחוּץ,
כִּי נוֹעַדְתִּי לְחַמֵּם לְבָבוֹת.
גם אם אלך עד הקצה
מילים יוסי ארדיטי
גַּם אִם אֵלֵךְ עַד הַקָּצֶה,
עֲדַיִן אֶהְיֶה קָשׁוּר לְמִי שֶׁאֲנִי,
לֹא שֶׁזּוֹ מְצִיאָה גְּדוֹלָה, אַךְ זֶה מַה יֵּשׁ.
וְאִם אֶמָּצֵא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, אוּלַי אַגִּיעַ רָחוֹק,
אַךְ עֲדַיִן אֶהְיֶה רָחוֹק מִן הַקָּצֶה,
וְכֹה קָרוֹב לְעַצְמִי.
ציור של פול סזאן 1839 - 1906.
גַּם אִם אֵלֵךְ עַד הַקָּצֶה,
עֲדַיִן אֶהְיֶה קָשׁוּר לְמִי שֶׁאֲנִי,
לֹא שֶׁזּוֹ מְצִיאָה גְּדוֹלָה, אַךְ זֶה מַה יֵּשׁ.
וְאִם אֶמָּצֵא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, אוּלַי אַגִּיעַ רָחוֹק,
אַךְ עֲדַיִן אֶהְיֶה רָחוֹק מִן הַקָּצֶה,
וְכֹה קָרוֹב לְעַצְמִי.
ציור של פול סזאן 1839 - 1906.
ירדתי אל הרחוב
מילים יוסי ארדיטי
יָרַדְתִּי אֶל הָרְחוֹב,
רָאִיתִי עָלֶה שֶׁל סְתָו, נִדַּף.
מִתְגַּלְגֵּל בְּצַעֲדֵי עֲנָק, אֶל הַחֹרֶף הַנִּכְסָף.
יוֹם שֶׁמִּתְבַּדֵּר לוֹ בָּרוּחַ, רוּחַ שֶׁנּוֹשֶׁפֶת בַּקְרָנִי חַמָּה,
שֶׁמֶשׁ שֶׁזּוֹרַחַת, בֵּין סִדְקֵי הַסְּתָו,
וסְתָו שֶׁמְּחַכֶּה לשְׁטִיפָה שֶׁל חֹרֶף.
אֲנִי עוֹמֵד וְתוֹהֶה, מָתַי יָבוֹא אָבִיב!
כִּי אֵין קִיּוּם אֶלָּא מִתּוֹךְ מַשְׁמָעוּת
יָרַדְתִּי אֶל הָרְחוֹב,
רָאִיתִי עָלֶה שֶׁל סְתָו, נִדַּף.
מִתְגַּלְגֵּל בְּצַעֲדֵי עֲנָק, אֶל הַחֹרֶף הַנִּכְסָף.
יוֹם שֶׁמִּתְבַּדֵּר לוֹ בָּרוּחַ, רוּחַ שֶׁנּוֹשֶׁפֶת בַּקְרָנִי חַמָּה,
שֶׁמֶשׁ שֶׁזּוֹרַחַת, בֵּין סִדְקֵי הַסְּתָו,
וסְתָו שֶׁמְּחַכֶּה לשְׁטִיפָה שֶׁל חֹרֶף.
אֲנִי עוֹמֵד וְתוֹהֶה, מָתַי יָבוֹא אָבִיב!
כִּי אֵין קִיּוּם אֶלָּא מִתּוֹךְ מַשְׁמָעוּת
לרקום סרוגים אחרים
מילים יוסי ארדיטי
הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי,
לִרְקֹם סְרוּגִים אֲחֵרִים!
בַּחַיִּים שֶׁלִּי.
מַשֶּׁהוּ!
לִרְקֹם חֲלוֹם, בְּחֶבְלֵי הַחַיִּים,
שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם מְעַט לַכֹּל
וְהַרְבֵּה לְכֻלָּם.
כִּסּוּי מַעֲרֻמֶּיהָ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת,
אֲשֶׁר רוֹאֶה אֶת פְּגִימוּת הַזְּמַן,
וְלֹא עוֹצֶרֶת, לְהוֹשִׁיט יָד,
וְאַךְ מְנַפְנֶפֶת לְשָׁלוֹם!
הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי,
לִרְקֹם סְרוּגִים אֲחֵרִים!
בַּחַיִּים שֶׁלִּי.
מַשֶּׁהוּ!
לִרְקֹם חֲלוֹם, בְּחֶבְלֵי הַחַיִּים,
שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם מְעַט לַכֹּל
וְהַרְבֵּה לְכֻלָּם.
כִּסּוּי מַעֲרֻמֶּיהָ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת,
אֲשֶׁר רוֹאֶה אֶת פְּגִימוּת הַזְּמַן,
וְלֹא עוֹצֶרֶת, לְהוֹשִׁיט יָד,
וְאַךְ מְנַפְנֶפֶת לְשָׁלוֹם!
הירשם ל-
רשומות (Atom)