מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ לִי זְמַן,
עַד שֶׁזֶּה יִגָּמֵר.
לֹא שֶׁאֲנִי אֵדַע מָתַי,
אַךְ הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ.
יֵשׁ פְּרָחִים, מִכָּל מִינֵי סוּגִים,
אֶת רֻבָּם אֵינִי מַכִּיר,
וּבְוַדַּאי אֵינִי יוֹדֵעַ.
הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת,
אֶת מַה שֶּׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
כָּל יוֹם מְקַדֵּם אוֹתִי אֶל הַלֹּא נוֹדַע,
וּמַעֲשִׁיר אוֹתִי בָּאִינִי יוֹדֵעַ!
עַד שֶׁזֶּה יִגָּמֵר.
לֹא שֶׁאֲנִי אֵדַע מָתַי,
אַךְ הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ.
יֵשׁ פְּרָחִים, מִכָּל מִינֵי סוּגִים,
אֶת רֻבָּם אֵינִי מַכִּיר,
וּבְוַדַּאי אֵינִי יוֹדֵעַ.
הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת,
אֶת מַה שֶּׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
כָּל יוֹם מְקַדֵּם אוֹתִי אֶל הַלֹּא נוֹדַע,
וּמַעֲשִׁיר אוֹתִי בָּאִינִי יוֹדֵעַ!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה