עץ הדעת

מילים יוסי ארדיטי
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבְּכָל פְּרִי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ, 
מֵעֵץ הַדַּעַת!
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבְּכָל אָדָם וַאֲדָמָה, 
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מֵאָדָם וְחַוָה,
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַחַיִּים הֵם מַאֲגָר שֶׁל מֵידָע, 
וְאָנוּ מֵתִים לַחְקֹר אוֹתָם,
אָז תֵּן לָנוּ אֶת הַזְּמַן, אֶת הַדַּעַת, וְאֶת הַבִּינָה
לְהָבִין וְלִנְבֹּר בְּנַפְשֵׁנוּ,
וְעִם הַזְּמַן גַּם נֵדַע,
טוֹב! אוּלַי לֹא הַכֹּל,
וְאָז נְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, עוֹד רֶגַע קָט.