מילים יוסי ארדיטי
לוּ הָיָה לִי מַפְתֵּחַ קְסָמִים,
הָיִיתִי פּוֹתַחַת דְּלָתוֹת, וְלֹא עַל קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת,
וּמַנְעוּלִים הָיוּ נִשְׁאָרִים, בַּחֲלוֹמוֹת הָאֲסוּרִים,
וַאֲנִי הַקְּטַנָּה, אוֹ שֶׁמָּא הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה,
הָיִינוּ חֲבֵרִים,
שׁוֹלְחִים יָד אֶל יָדִית, וְכָךְ הָיִינוּ מִסְתַּדְּרִים.
לוּ הָיָה לִי מַפְתֵּחַ קְסָמִים,
הָיִיתִי פּוֹתַחַת דְּלָתוֹת, וְלֹא עַל קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת,
וּמַנְעוּלִים הָיוּ נִשְׁאָרִים, בַּחֲלוֹמוֹת הָאֲסוּרִים,
וַאֲנִי הַקְּטַנָּה, אוֹ שֶׁמָּא הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה,
הָיִינוּ חֲבֵרִים,
שׁוֹלְחִים יָד אֶל יָדִית, וְכָךְ הָיִינוּ מִסְתַּדְּרִים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה