מילים יוסי ארדיטי
תָּלוּשׁ!
בְּתוֹךְ כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה ,
מָצָאתִי עָלֶה נִדָּף,
שֶׁמְּחַפֵּשׂ שַׁיָּכוֹת!
רָאִיתִי צְבָעִים תּוֹפְסִים מָקוֹם,
כְּאִלּוּ נוֹלְדוּ שָׁם.
אֲגַרְטַל פְּנִינָה לוֹכֵד הַכֹּל
וּלְיָד , אֲדֻמִּים לוֹהֲבִים,
לְגֵרוּי הַחֵךְ.
כְּאִלּוּ לְאַזֵּן אֶת הָעַיִן,
וְאֶת הַטַּעַם.
מִמּוּל אֲנִי נִצָּב!
מְחַפֵּשׂ, אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי,
רֶגַע אֶחָד קָטָן .
תָּלוּשׁ!
בְּתוֹךְ כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה ,
מָצָאתִי עָלֶה נִדָּף,
שֶׁמְּחַפֵּשׂ שַׁיָּכוֹת!
רָאִיתִי צְבָעִים תּוֹפְסִים מָקוֹם,
כְּאִלּוּ נוֹלְדוּ שָׁם.
אֲגַרְטַל פְּנִינָה לוֹכֵד הַכֹּל
וּלְיָד , אֲדֻמִּים לוֹהֲבִים,
לְגֵרוּי הַחֵךְ.
כְּאִלּוּ לְאַזֵּן אֶת הָעַיִן,
וְאֶת הַטַּעַם.
מִמּוּל אֲנִי נִצָּב!
מְחַפֵּשׂ, אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי,
רֶגַע אֶחָד קָטָן .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה