מילים יוסי ארדיטי
תַּכְרִיכִים גּוֹוְעִים בְּלָבָן.
בֶּטֶן הָאֲדָמָה שׁוֹאֶבֶת אֶת בָּנֶיהָ, אֶל קִרְבָה!
כַּאֲשֶׁר נִגְרַע אָדָם מִן הָעוֹלָם, קָמִים מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן לְקַבֵּל אֶת רוּחוֹ.
וְאָנוּ! כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ אָדָם לְבֵית עוֹלָמוֹ, אנו טוֹמְנִים אֶת גּוּפוֹ.
אֵין אָדָם מֵבִיא אִתּוֹ דָּבָר, וְאֵין אָדָם לוֹקֵחַ אִתּוֹ דָּבָר,
הָעוֹלָם שׁוֹמֵר אֶת הַמַּשְׁאַבִּים שֶׁלּוֹ, צְמוּדִים לְלִבּוֹ.
נִכְנְסָה רוּחַ, יָצְאָה רוּחַ! וְהָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג.
תַּכְרִיכִים גּוֹוְעִים בְּלָבָן.
בֶּטֶן הָאֲדָמָה שׁוֹאֶבֶת אֶת בָּנֶיהָ, אֶל קִרְבָה!
כַּאֲשֶׁר נִגְרַע אָדָם מִן הָעוֹלָם, קָמִים מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן לְקַבֵּל אֶת רוּחוֹ.
וְאָנוּ! כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ אָדָם לְבֵית עוֹלָמוֹ, אנו טוֹמְנִים אֶת גּוּפוֹ.
אֵין אָדָם מֵבִיא אִתּוֹ דָּבָר, וְאֵין אָדָם לוֹקֵחַ אִתּוֹ דָּבָר,
הָעוֹלָם שׁוֹמֵר אֶת הַמַּשְׁאַבִּים שֶׁלּוֹ, צְמוּדִים לְלִבּוֹ.
נִכְנְסָה רוּחַ, יָצְאָה רוּחַ! וְהָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג.
נכתב בעקבות מות הבת, של ניצה פז הדר, חברה לפייסבוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה