בוקר טוב אבא.
לקראת יום הולדתך השמונים(שהיה לפני למעלה מחמש שנים) החלטתי אחרי תהליך ארוך וכואב, לסלוח לעצמי, על זה שקשה לי לסלוח לך. לותר על כעס תיסכול וכאב עצום שחוויתי במערכת היחסים המורכבת ביננו.
החלטתי לצלול למסע של חיפוש שורשים מסע מרתק ומאתגר. בסופו סיכמנו בנסיעה משפחתית לפולין לעיר הולדתך. חוויה מאתגרת פני עצמה. במסיבת יום ההלדת שלך אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך ושכן סלחתי לעצמי סלחתי לך. איזו הקלה עצומה היתה בסליחה הכפולה הזו. כאילו הורידו ממני אבן ענקית ישבה סביב צוארי כל כך הרבה שנים.
שם משפחה שלך ביטרמן - איש מר ושם שאתה ואמא ז"ל החלטתם לתת לי עליזה. יצר קונפליקט מובנה ביטרמן-איש מר עליזה. לרצות לחיות להיות עליזה מלאת שמחת חיים אבל, מסכת החיים מפותלת שלנו גרמה לי להיות גם ילדה/נערה/אשה/אמא מרה, כואבת ומתוסכלת ועליזה גם היתה שם, מנסה בכל כוחה להיות עליזה מלאת שמחת חייים.
אבא, לא יכולתי לחכות לרגע "להפתר' מהשם הזה.
לסיומו של התהליך הוספתי באופן רשמי חזרה את השם עליזה יסקי ביטרמן.
אבא, אני לא מצטערת לרגע על ההחלטות שלי. השתלם לי בגדולֱ
כל המסע הזה.
ברגעי האמת, בתקופה האחרונה בחרתי לבוא אליך לשתף אותך במסע שאני עוברת בפיסבוק באמצאות הפיסבוק שהוא מבחינתי כלי אדיר שאפשר להגיע לסיומו של מסע מרתק.
תודה אבא, אוהבת אותך מאד. הייתי שם בשבילי בגדול!!!!!!
אבא, אני לא מצטערת לרגע על ההחלטות שלי. השתלם לי בגדולֱ
כל המסע הזה.
ברגעי האמת, בתקופה האחרונה בחרתי לבוא אליך לשתף אותך במסע שאני עוברת בפיסבוק באמצאות הפיסבוק שהוא מבחינתי כלי אדיר שאפשר להגיע לסיומו של מסע מרתק.
תודה אבא, אוהבת אותך מאד. הייתי שם בשבילי בגדול!!!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה