כבר אין למילים כוח

מילים יוסי ארדיטי

כְּבָר אֵין לַמִּלִּים כּוֹחַ,
נִשְׁחֲקוּ עַד עָפָר,
נֶאֶמְרוּ כֻּלָּן
נְדוֹשׁוּת וַעֲיֵפוּת
תַּשׁוֹת וְלֹא מַחְזִיקוֹת מַיִם
וּבְכָל זֹאת
שְׁלוּחוֹת רֶסֶן גּוֹעֲשׁוֹת גַּסּוֹת
שׁוֹאֲגוֹת, נוֹהֲמוֹת, מְתוּקוֹת, עֲדִינוֹת, צוֹרְבוֹת אֶת הַחֵךְ
כּוֹאֲבוֹת עַד כְּדֵי מָזוֹר, אוֹהֶבֶת מֵאַיִן כְּמוֹתָן.
אֵינָן עוֹצְרוֹת בֶּעָצוּר, אֵינָן מַמְשִׁיכוֹת בְּכוֹחַ
לֹא נִתָּן לְנַקּוֹת אוֹתָן, אִם לִכְלַכְתָּ
וְאֵין טְהוֹרוֹת מֵהֶן.
גַּם לָאִלֵּם, יֵשׁ מִלִּים בַּפֶּה, שֶׁלֹּא יוֹצְאוֹת
וּמִלִּים הֵן מִלִּים וְהֵן הַכֹּחַ
וּבִלְעֲדֵיהֶן הַחַיִּים אֵינָם חַיִּים,
ובִּזְכוּתָן הַחַיִּים יָפִים.