הרוח בשערה

מילים יוסי ארדיטי

הרוח בשערה,
מתבדר ברוח!

הולך נכחה,
אינו שובר שתיקתה,
ומחשבתה רועמת.

היא ידעה שאני כאן,
וכל שיצא לה לעשות,
הוא להזיז, את מחוגי השעון,
כי את הזמן לא ניתן לרמות.

אני חורש את צלע ההר,
שלא מפסיק לצמוח
גורף געגועים, וגעגוע.

אין מעלה שאינו עולה,
ומורדות שמביאות לתחילת צמיחה

את ההר לא ניתן להזיז,
אך לא  געגוע,