יום שני, 3 בדצמבר 2012

אימרות

מילים יוסי ארדיטי
אָנָּא אַל תַּסִּיקִי דְּבָרִים, כִּי בִּשְׁבִילִי מִלִּים הֵם הִתְעַלְּסוּת.

תְּנִי לִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ מְחַיֶּכֶת בִּשְׁבִילֵךְ !

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה סוֹף, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה קָצֶה שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

אֵיךְ זֶה שֶׁהָפַכְתִּי לִהְיוֹת אַחֶרֶת , וְאַתָּה רָאִיתָ בִּי אֶת הָאָדָם הַנָּכוֹן.

אניני מדבר על דת, צדק, ולא חרות, אלא על אנשים שנולדו להיות בני אדם!

יֵשׁ בְּקַבָּלַת הָאַחֵר מֵעֵין הַשְׁלָמָה עִם עַצְמְךָ, לֹא תָּמִיד אַתָּה מֻשְׁלָם!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה