לֹא תָּמִיד יֵשׁ, אֵת הֲיֵשׁ,

מילים יוסי ארדיטי

לֹא תָּמִיד יֵשׁ, אֵת  הֲיֵשׁ,
לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק עִם הָאֵין שֶׁיֵּשׁ,
כִּי אָז!
כָּל שֶׁנְּקַבֵּל הוּא בַּעַל עֵרֶךְ,
גַּם מִלָּה שֶׁאֶת חֶסְרוֹנָהּ אַתְּ מַרְגִּישָׁה, הִיא אֵינֶנָּה,
וְכַאֲשֶׁר תְּתַקְּלִי בָּהּ אוֹ שֶׁהִיא בָּךְ , אַתֶּן תַּשְׁלִימוּ אֶת הֶחָסֵר.
הַחֹסֶר קַיָּם גַּם אִם הוּא לֹא יָדוּעַ, עִם זֹאת הָעֹשֶׁר נִמְצָא וְאָנוּ עִוְּרִים לוֹ,
לוּ רַק נִפְתַּח אֶת הַיָּד וְאֶת הַלֵּב, הָעֵינַיִם יָאִירוּ!