מילים יוסי ארדיטי
זֶה מַעֲלֶה בִּי אֶת הָעֶרְגָּה,
מוֹסִיף לִי אֶת הַגַּעְגּוּעַ.
וּלְךָ זֶה נוֹתֵן אֶת הַמָּעוֹף
וְאֶת כַּנְפֵי הָרוּחַ.
לוֹ יָכֹלְתִּי לְהַבִּיט בְּשָׁרְשֵׁי הָעֲנָנִים
הָיִיתִי בּוֹכֶה, דְּמָעוֹת שֶׁל צְחוֹק
כִּי בַּמָּקוֹם, בּוֹ אֲנִי חַי, הַלֵּב פּוֹעֵם.
זֶה מַעֲלֶה בִּי אֶת הָעֶרְגָּה,
מוֹסִיף לִי אֶת הַגַּעְגּוּעַ.
וּלְךָ זֶה נוֹתֵן אֶת הַמָּעוֹף
וְאֶת כַּנְפֵי הָרוּחַ.
לוֹ יָכֹלְתִּי לְהַבִּיט בְּשָׁרְשֵׁי הָעֲנָנִים
הָיִיתִי בּוֹכֶה, דְּמָעוֹת שֶׁל צְחוֹק
כִּי בַּמָּקוֹם, בּוֹ אֲנִי חַי, הַלֵּב פּוֹעֵם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה