יום שלישי, 29 בינואר 2013
חִכִּיתִי כְּמוֹ פָּנָס מוּאָר
מילים יוסי ארדיטי
חִכִּיתִי
כְּמוֹ פָּנָס מוּאָר
כְּמוֹ צֶמַח בַּר
עַל דֶּרֶךְ חַיִּים!
לֹא כָּבוּי וְלֹא קָמַל
וְרַק הַזְּמַן עוֹבֵר, וְשָׁב.
חִכִּיתִי
כְּמוֹ פָּנָס מוּאָר
כְּמוֹ צֶמַח בַּר
עַל דֶּרֶךְ חַיִּים!
לֹא כָּבוּי וְלֹא קָמַל
וְרַק הַזְּמַן עוֹבֵר, וְשָׁב.
בְּיוֹם בּוֹ תִּדְעֲכִי
מילים יוסי ארדיטי
בְּיוֹם בּוֹ תִּדְעֲכִי
אֲכַבֶּה אֶת אוֹרוֹת הַחַמָּה
אַתֶּן לְזַרְעֵי הַפֻּרְעָנוּת
לְהַחְמִיץ אֶת לִבִּי
בְּיוֹם בּוֹ תִּדְעֲכִי
אֲכַבֶּה אֶת אוֹרוֹת הַחַמָּה
אַתֶּן לְזַרְעֵי הַפֻּרְעָנוּת
לְהַחְמִיץ אֶת לִבִּי
יום שני, 28 בינואר 2013
יום שבת, 26 בינואר 2013
יום שישי, 25 בינואר 2013
כָּל קַו מַעֲמִיק אֶת רְצוֹנִי לְהַכִּירֵךְ
מילים יוסי ארדיטי
כָּל קַו בָּךְ מַעֲמִיק אֶת רְצוֹנִי לְהַכִּירֵךְ
כָּל תָּו מַעֲלֶה בִּי תְּהִיּוֹת וּסְפֵקוֹת
בַּיַּחַס לְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
מֵעֵין מַחְשָׁבָה שֶׁל קִיּוּם עַצְמִי
הַנּוֹצָר מֵעֶצֶם קִיּוּמֵךְ .
Edmond-Louis Dupain (1847 - 1933) - Dame au Faucon
Edmond-Louis Dupain (1847 - 1933) - Dame au Faucon

קלאסיקה על כלי סיני עתיק - מופע מיוחד!
במוזיקה קלאסית, התפיסה הרווחת היא שהמקור הוא הטוב ביותר
ותמיד צריך לדבוק בו, אבל יש מקרים חריגים ששבירת המוסכמות
דווקא יוצרת משהו חדש ונפלא, לא פחות מרשים מהמקור.
מאת: בועז מזרחי
http://www.baba-mail.co.il/content_19531/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.aspx?source=leftbox_category
ותמיד צריך לדבוק בו, אבל יש מקרים חריגים ששבירת המוסכמות
דווקא יוצרת משהו חדש ונפלא, לא פחות מרשים מהמקור.
מאת: בועז מזרחי
http://www.baba-mail.co.il/content_19531/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.aspx?source=leftbox_category
יום חמישי, 24 בינואר 2013
הדרך הִנָּהּ רבה
מילים יוסי ארדיטי
הַדֶּרֶךְ הִנָּהּ רַבָּה
לֹא נִגְמֶרֶת בְּסוֹף הַשְּׁבִיל .
הִיא רַק מְחַכֶּה
לָרֶגֶל שֶׁתִּדְרֹךְ בָּהּ
וְאַתָּה צוֹעֵד מִן הַמָּקוֹם
וְאֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִּהְיֶה, וּמִמֶּנּוּ תִּרְאֶה
כִּי אַתָּה חֵלֶק מִמֶּנָּה!
הַדֶּרֶךְ הִנָּהּ רַבָּה
לֹא נִגְמֶרֶת בְּסוֹף הַשְּׁבִיל .
הִיא רַק מְחַכֶּה
לָרֶגֶל שֶׁתִּדְרֹךְ בָּהּ
וְאַתָּה צוֹעֵד מִן הַמָּקוֹם
וְאֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִּהְיֶה, וּמִמֶּנּוּ תִּרְאֶה
כִּי אַתָּה חֵלֶק מִמֶּנָּה!
יום רביעי, 23 בינואר 2013
רָצִיתִי לָגוּר בְּתוֹךְ פָּנָס
מילים יוסי ארדיטי
רָצִיתִי לָגוּר בְּתוֹךְ פָּנָס,
לִהְיוֹת מְאִירָה, וְאוּלַי גַּם מוּאֶרֶת
תְּנוּעַת חַיֵּינוּ נוֹשֶׁמֶת, מִמִּי שֶׁאָנוּ!
רָצִיתִי לָגוּר בְּתוֹךְ פָּנָס,
לִהְיוֹת מְאִירָה, וְאוּלַי גַּם מוּאֶרֶת
תְּנוּעַת חַיֵּינוּ נוֹשֶׁמֶת, מִמִּי שֶׁאָנוּ!
רָשַׁמְתִּי אוֹתָךְ כָּךְ
מילים יוסי ארדיטי
רָשַׁמְתִּי אוֹתָךְ כָּךְ
צִלַּמְתִּי בְּזִכְרוֹנִי
רוֹאֶה אוֹתָךְ רָחוֹק
מֵעֵבֶר לְנִרְאֶה
אַךְ אַתְּ קַיֶּמֶת מֵעֵבֶר
לְכָל אֶפְשָׁרוּת שֶׁהִיא.
נְגִיעָה שֶׁל נוֹף
רָשַׁמְתִּי אוֹתָךְ כָּךְ
צִלַּמְתִּי בְּזִכְרוֹנִי
רוֹאֶה אוֹתָךְ רָחוֹק
מֵעֵבֶר לְנִרְאֶה
אַךְ אַתְּ קַיֶּמֶת מֵעֵבֶר
לְכָל אֶפְשָׁרוּת שֶׁהִיא.
נְגִיעָה שֶׁל נוֹף
יום שני, 21 בינואר 2013
יום ראשון, 20 בינואר 2013
יד קטנה
אושיק לוי
מילים: רחל שפירא
לחן: עממי
http://youtu.be/unlYpsmkuLY
יד קטנה לי פרשה את הרשת
יד קטנה מענה את חושי
את חיי את בונה והורסת
יד קטנה לבנה של אישה
כל ימי האתמול האפירו
כעלים נשרו לרגלי
כל חברי לעגם לא הסתירו
מי היה מאמין זאת עלי
את יפה ויופייך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה עדינה רבת כוח
כל תנועה כמו חץ בליבי
לא רוצה לא יכול כבר לשכוח
יד קטנה מחזיקה את אושרי
את יפה ויופייך פוצע...
יד קטנה לי פרשה את הרשת
לי שפעם הייתי צייד
את גאה ורואה איך הנשר
מסתכל בך כמו גדי שנלכד
את יפה ויופייך פוצע...
אושיק לוי
מילים: רחל שפירא
לחן: עממי
http://youtu.be/unlYpsmkuLY
יד קטנה לי פרשה את הרשת
יד קטנה מענה את חושי
את חיי את בונה והורסת
יד קטנה לבנה של אישה
כל ימי האתמול האפירו
כעלים נשרו לרגלי
כל חברי לעגם לא הסתירו
מי היה מאמין זאת עלי
את יפה ויופייך פוצע
כמה צריך גבר לכאוב
את יפה ואני כבר יודע
שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה עדינה רבת כוח
כל תנועה כמו חץ בליבי
לא רוצה לא יכול כבר לשכוח
יד קטנה מחזיקה את אושרי
את יפה ויופייך פוצע...
יד קטנה לי פרשה את הרשת
לי שפעם הייתי צייד
את גאה ורואה איך הנשר
מסתכל בך כמו גדי שנלכד
את יפה ויופייך פוצע...
יהודה עמיחי
אני מכיר אדם,
שצילם את הנוף שראה
מחלון החדר שבו אהב
ולא את פני זו אשר אהב בו.
-יהודה עמיחי-
שצילם את הנוף שראה
מחלון החדר שבו אהב
ולא את פני זו אשר אהב בו.
-יהודה עמיחי-
יום שבת, 19 בינואר 2013
אמיר אור
כָּאן בָּאָרֶץ
כָּאן בָּאָרֶץ הָרֵיקָה, בַּזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר
חַיִּים וְלֹא חַיִּים, מֵתִים וְלֹא מֵתִים
פּוֹסְעִים כִּבְנֵי אַלְמָוֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁחָשְׁכָה —
לֹא הָיִינוּ וְאֵינֶנּוּ, וּמַה יָּכוֹל עוֹד לְהַשְׁכִּיחַ
אֶת הַנּוֹרָא מִכֹּל?
יוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים
לָסֹב לָסֹב בְּעִיר הָאַיִן בְּתַהֲלוּכוֹת הַדִּין
וּכְמוֹ כְּתָמִים עַל עוֹר מֻכֶּה
עִקְּבוֹתֵינוּ מִשְׂתָּרְכִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, מַשְׁחִירִים לְאַט.
שֶׁבַע סַבְנוּ אֶת הָעִיר, תּוֹקְעִים בִּגְרוֹנוֹתֵינוּ
אַךְ חוֹמוֹתֶיהָ לֹא נָפְלוּ, הֵן סוֹבְבוֹת אִתָּנוּ
עַל עוֹד בְּשׂוֹרָה אַחַת, בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת
שֶׁבְּלִי לִזְרֹחַ מַפְצִיעָה
וּתְלוּיָה שָׁם מֵעָלֵינוּ
כְּמוֹ פּוּר שֶׁלֹּא הוּטַל עֲדַיִן.
שׁוּב אֶל־עַל, אֵלֶיהָ
צַוָּארֵנוּ מִתְקַשֵּׁחַ בַּמַּבָּט הַמִּתְגַּבֵּהַּ
בְּאִישׁוֹנִים שֶׁכְּבָר נָקְעוּ, מַרְקִיעֵי גַּבּוֹת וּמֵצַח
פְּעוּרִים אֶל הָלְאָה, שֶׁנּוֹפֵחַ
שֵׁם חָדָשׁ בְּתוֹךְ חָזֵנוּ
וּלְרַגְלֵינוּ שׁוּב פּוֹרֵשׂ
עוֹד תְּהוֹם שֶׁלֹּא נִפְעֶרֶת
תֵּבַת הֵדִים לַיְלָלָה.
מֵאֲחוֹרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה עוֹבְרִים דּוֹרוֹת הַשֵּׁבֶט:
רוּחוֹת אֲרוֹן כְּבִיסָה נָטוּשׁ, קְלַסְתְּרֵי אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת
וּרְפָאִים שֶׁל בּוֹיְדֶעם;
שׁוּב וָשׁוּב הֵם מְצִיצִים בְּעַיִן נְמַקָּה
דּוֹלְגִים מִן הַפִּנּוֹת בְּרֶגֶל מִתְפּוֹרֶרֶת
וּבְפֶה מָלֵא עָפָר מְיַלְּלִים בְּלִי גָּרוֹן:
"עוֹד לֹא אָבְדָה..."
אַחֲרֵיהֶם חוֹזְרִים כֻּלָּנוּ
בְּתַחֲנוּן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ צְחוֹק פָּרוּעַ, אִם כִּי בִּלְתִּי נִשְׁמָע —
הוֹי אֵל דָּהוּי, שֶׁשְּׁמוֹ נִשְׁכַּח, חָנֵּנוּ נָא בְּיוֹם אוֹ לַיְלָה!
בֵּין הַשִּׁדּוֹת וְהַמִּזְנוֹן, וְעַד לִמְזָוֵה הַבַּיִת,
בְּכוֹרֵי גּוֹרָל וּצְעִירִים לַפַּחַד,
דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל פְּנֵיהֶם שׁוֹאָה אַחַר שׁוֹאָה
וּמִבַּעַד לִזְגוּגִית עֵינֵנוּ הַנִּפְעֶרֶת
תָּרִים אַחַר רְאִי אוֹ מָוֶת
בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה.
כָּאן בָּאָרֶץ הָרֵיקָה, בַּזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר
חַיִּים וְלֹא חַיִּים, מֵתִים וְלֹא מֵתִים
פּוֹסְעִים כִּבְנֵי אַלְמָוֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁחָשְׁכָה —
לֹא הָיִינוּ וְאֵינֶנּוּ, וּמַה יָּכוֹל עוֹד לְהַשְׁכִּיחַ
אֶת הַנּוֹרָא מִכֹּל?
יוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים
לָסֹב לָסֹב בְּעִיר הָאַיִן בְּתַהֲלוּכוֹת הַדִּין
וּכְמוֹ כְּתָמִים עַל עוֹר מֻכֶּה
עִקְּבוֹתֵינוּ מִשְׂתָּרְכִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, מַשְׁחִירִים לְאַט.
שֶׁבַע סַבְנוּ אֶת הָעִיר, תּוֹקְעִים בִּגְרוֹנוֹתֵינוּ
אַךְ חוֹמוֹתֶיהָ לֹא נָפְלוּ, הֵן סוֹבְבוֹת אִתָּנוּ
עַל עוֹד בְּשׂוֹרָה אַחַת, בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת
שֶׁבְּלִי לִזְרֹחַ מַפְצִיעָה
וּתְלוּיָה שָׁם מֵעָלֵינוּ
כְּמוֹ פּוּר שֶׁלֹּא הוּטַל עֲדַיִן.
שׁוּב אֶל־עַל, אֵלֶיהָ
צַוָּארֵנוּ מִתְקַשֵּׁחַ בַּמַּבָּט הַמִּתְגַּבֵּהַּ
בְּאִישׁוֹנִים שֶׁכְּבָר נָקְעוּ, מַרְקִיעֵי גַּבּוֹת וּמֵצַח
פְּעוּרִים אֶל הָלְאָה, שֶׁנּוֹפֵחַ
שֵׁם חָדָשׁ בְּתוֹךְ חָזֵנוּ
וּלְרַגְלֵינוּ שׁוּב פּוֹרֵשׂ
עוֹד תְּהוֹם שֶׁלֹּא נִפְעֶרֶת
תֵּבַת הֵדִים לַיְלָלָה.
מֵאֲחוֹרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה עוֹבְרִים דּוֹרוֹת הַשֵּׁבֶט:
רוּחוֹת אֲרוֹן כְּבִיסָה נָטוּשׁ, קְלַסְתְּרֵי אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת
וּרְפָאִים שֶׁל בּוֹיְדֶעם;
שׁוּב וָשׁוּב הֵם מְצִיצִים בְּעַיִן נְמַקָּה
דּוֹלְגִים מִן הַפִּנּוֹת בְּרֶגֶל מִתְפּוֹרֶרֶת
וּבְפֶה מָלֵא עָפָר מְיַלְּלִים בְּלִי גָּרוֹן:
"עוֹד לֹא אָבְדָה..."
אַחֲרֵיהֶם חוֹזְרִים כֻּלָּנוּ
בְּתַחֲנוּן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ צְחוֹק פָּרוּעַ, אִם כִּי בִּלְתִּי נִשְׁמָע —
הוֹי אֵל דָּהוּי, שֶׁשְּׁמוֹ נִשְׁכַּח, חָנֵּנוּ נָא בְּיוֹם אוֹ לַיְלָה!
בֵּין הַשִּׁדּוֹת וְהַמִּזְנוֹן, וְעַד לִמְזָוֵה הַבַּיִת,
בְּכוֹרֵי גּוֹרָל וּצְעִירִים לַפַּחַד,
דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל פְּנֵיהֶם שׁוֹאָה אַחַר שׁוֹאָה
וּמִבַּעַד לִזְגוּגִית עֵינֵנוּ הַנִּפְעֶרֶת
תָּרִים אַחַר רְאִי אוֹ מָוֶת
בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה.
יום שישי, 18 בינואר 2013
מיץ לימון
זה נראה לי מספיק חשוב כדי לטרוח ולתרגם את זה לעברית. בסופו של דבר, מקווה שנחיה גם אחרי הבחירות ואז כדאי שנשמור על הבריאות:
10 סיבות מדוע יש לשתות מי לימון חמימים בבוקר במקום כוס קפה.
למה להתקע עם הקפה בבוקר?
10 סיבות מספיק טובות להפסיק עם ההרגל הזה!!!
1. הלימון מעורר את מערכת החיסון: משופע בויטמין C, שהוא הלוחם האמיץ ביותר כנגד שפעות והתקררויות. עשיר בפוטסיום, המעורר את המוח ומערכת העצבים ועוזר בוויסות לחץ הדם.
2. מאזן חומציות: שתו מי לימון בכל יום ותפחיתו את החומציות הכללית בגוף. לימון הוא אחד המזונות בעלי תכונת בסיסיות בולטת. כן, לימון העשיר בחומצת לימון, אינו יוצר בגוף חומציות ברגע שהוא נכנס למערכת העיכול.
3. הלימון מסייע בהפחתת משקל: הוא עשיר בסיבי פקטין, העוזרים בהפחתת תחושת הרעב. אנשים אשר מקפידים על תזונה בעלת תכונות כימיות בסיסיות, מפחיתים משקל ביתר מהירות וקלות.
4. עוזר לעיכול: מיץ לימון עוזר בשטיפת חומרים בלתי רצויים בגוף. הוא מעודד את הכבד לייצור מיצי מרה, שהם חומצות הנדרשות בתהליך העיכול. עיכול יעיל מפחית צרבות ועצירויות.
5. הלימון משתן: הוא מגביר את פעולת השיתון בגוף ובכך עוזר בניקוי רעלים ולכן, משחרר מהר יותר מפסולות מזון בגוף ושומר על דרכי שתן נקיות ובריאות.
6. מנקה את העור: ויטמין C, שהינו בעל ריכוז גבוה בלימון, עוזר בהפחתת קמטים ופגעי עור. מי לימון מטהרים רעלים מהדם ולכן עוזרים גם בניקוי העור. ניתן ממש לשים קצת מי לימון על שריטות על מנת להפחית את מידת נראותן על פני העור.
7. מטהר את הנשימה: יכול גם להקל בכאבי שיניים ודלקות חניכיים. יש לשים לב, כי חומצת הלימון עלולה לפגוע בציפוי האמייל של השן.
8. מרגיע בעיות נשימה: מי לימון חמים עוזרים להפטר מדלקות ריאות ולעצור שיעולים מציקים. נחשב בעל השפעה מיטיבה עם בעלי אסטמה ואלרגיות.
9. שומר על יציבות נפשית: ויטמין C הינו אחד הגורמים העיקריים לאיזון גוף/נפש בעת מצבי סטרס.
10. עוזר בגמילה מצריכת קפה בבוקר: אחרי שתיית כוס מי לימון חמימים, רוב האנשים פחות זקוקים לקפה.
מדוע מיים חמים ולא קרים?
מיים קרים בדרך כלל גורמים לשוק או מהווים גורם מתח בגוף. הגוף זקוק להרבה אנרגיה כדי לעבד מיים קרים.
המרשם הוא פשוט: כוס מיים חמים (לא רותחים) ומיץ מחצי לימון.
לבריאות!!!
יום חמישי, 17 בינואר 2013
עֻנּגְתּ אוֹתִי בַּפְּרוֹזְדּוֹרִים
עֻנּגְתּ אוֹתִי בַּפְּרוֹזְדּוֹרִים
בְּטֶרֶם תַּגִּיעַ אֶל חַדְרֵי הַלֵּב,
שָׁם לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
יום רביעי, 16 בינואר 2013
יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ
מילים יוסי ארדיטי
יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ,
שֶׁתְּמוּנָה אַחַת,
מְכִילָה
חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל רֶגַע!
רֶגַע בִּלְתִּי נִשְׁכָּח
יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ,
שֶׁתְּמוּנָה אַחַת,
מְכִילָה
חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל רֶגַע!
רֶגַע בִּלְתִּי נִשְׁכָּח
יֵשׁ לְעוֹלָם כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת
מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ לְעוֹלָם כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת
וְאֶת!
הַנּוֹשֵׂאת תְּפִלָּה אֶל הַשָּׁמַיִם,
תְּהֵא מְנַת חֶלְקֵךְ ,
אֹשֶׁר .
יֵשׁ לְעוֹלָם כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת
וְאֶת!
הַנּוֹשֵׂאת תְּפִלָּה אֶל הַשָּׁמַיִם,
תְּהֵא מְנַת חֶלְקֵךְ ,
אֹשֶׁר .
גְּדֵרוֹת,
מילים יוסי ארדיטי
גְּדֵרוֹת,
הֵן פּוֹטֶנְצְיָאל לְחֹפֶשׁ ,
אִם רַק נַחְתֹּךְ,
אֶת הַכְּבָלִים בָּרֹאשׁ!
גְּדֵרוֹת,
הֵן פּוֹטֶנְצְיָאל לְחֹפֶשׁ ,
אִם רַק נַחְתֹּךְ,
אֶת הַכְּבָלִים בָּרֹאשׁ!
יֶשְׁנָהּ הָאֱמֶת הָאַחַת,
מילים יוסי ארדיטי
יֶשְׁנָהּ הָאֱמֶת הָאַחַת,
הַנִּגְלֵית מִתּוֹךְ עֲצָמֵינוּ
לוֹבֶשֶׁת צוּרָה.
וּבְחַיֵּינוּ נִתַּן לָהּ אֶת הַצֶּבַע,
חֲמִשִּׁים גְּוָנִים שֶׁל אָפֹר!
יֶשְׁנָהּ הָאֱמֶת הָאַחַת,
הַנִּגְלֵית מִתּוֹךְ עֲצָמֵינוּ
לוֹבֶשֶׁת צוּרָה.
וּבְחַיֵּינוּ נִתַּן לָהּ אֶת הַצֶּבַע,
חֲמִשִּׁים גְּוָנִים שֶׁל אָפֹר!
לֵאָה גַּת כֹּהֵן - שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל רֶגַע
שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל רֶגַע
הֶעֱמַקְתָּ עַד הַקַּרְקָעִית
תָּר אַחַר הַכְּאֵב הַמָּתוֹק הַזֶּה,
וְהוּא עָלֶה מֵרִבּוֹא אֲנָחוֹת מִתְפַּתְּלוֹת
בְּתוֹךְ הַמֹּחַ
כְּאַקְרוֹבָּט נִבְזֶה.
תִּגְרֹף מִן הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים
קוֹמֵץ פְּרוּרֵי שַׁלֶּכֶת
וּגְבוּרוֹת שֶׁל סְתָו בַּהֲזָיוֹת,
וְתָקִים אַנְדַּרְטָה לַבְּתוּלָה.
וְהָיִיתָ מִתְאַהֵב בָּהּ,
נּוֹצֵר כְּכִילָאִי רִגְעֵי אַהֲבָה.
כִּי לֹא תִּמָּצֵא אַהֲבָה אֲבוּדָה
לְלֹא שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל רֶגַע.
מִשִּׁירֵי לֵאָה גַּת כֹּהֵן ©
Monday. 26 November. 2012
הֶעֱמַקְתָּ עַד הַקַּרְקָעִית
תָּר אַחַר הַכְּאֵב הַמָּתוֹק הַזֶּה,
וְהוּא עָלֶה מֵרִבּוֹא אֲנָחוֹת מִתְפַּתְּלוֹת
בְּתוֹךְ הַמֹּחַ
כְּאַקְרוֹבָּט נִבְזֶה.
תִּגְרֹף מִן הֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים
קוֹמֵץ פְּרוּרֵי שַׁלֶּכֶת
וּגְבוּרוֹת שֶׁל סְתָו בַּהֲזָיוֹת,
וְתָקִים אַנְדַּרְטָה לַבְּתוּלָה.
וְהָיִיתָ מִתְאַהֵב בָּהּ,
נּוֹצֵר כְּכִילָאִי רִגְעֵי אַהֲבָה.
כִּי לֹא תִּמָּצֵא אַהֲבָה אֲבוּדָה
לְלֹא שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל רֶגַע.
מִשִּׁירֵי לֵאָה גַּת כֹּהֵן ©
Monday. 26 November. 2012
לֹא שָׁכַחְתִּי לְרֶגַע
מילים יוסי ארדיטי
לֹא שָׁכַחְתִּי לְרֶגַע
אֶת הָאֹשֶׁר
גַּם כַּאֲשֶׁר נוֹשֵׂאת אֶת
הָעוֹלָם עַל גַּבִּי.
יוֹדַעַת לָקַחַת אֶת הַזְּמַן
בַּמָּקוֹם, וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן
נוֹתֶנֶת לַחֲבֵרָה לְהַעֲלוֹת חִיּוּךְ עַל פָּנַי
וְאַתָּה מַנְצִיחַ רְגָעִים אֲהוּבִים
בִּמְקוֹמוֹת שְׁכוּחֵי אֵל.
יום שלישי, 15 בינואר 2013
יום שני, 14 בינואר 2013
אם יכני הברק, או שמא הגורל
מילים יוסי ארדיטי
אם יכני הברק, או שמא הגורל
אצא מתוך עצמי לראות היכן טעיתי
אצא אל העולם לעשות תיקון,
ארחף מעל שדות מוריקים, אראה נפשות פועלות,
אקצור קציר יבול חיטים שעורה, זית ולבונה, כמנחה לשמש העולה
אם יכני הברק, או שמא הגורל
אצא מתוך עצמי לראות היכן טעיתי
אצא אל העולם לעשות תיקון,
ארחף מעל שדות מוריקים, אראה נפשות פועלות,
אקצור קציר יבול חיטים שעורה, זית ולבונה, כמנחה לשמש העולה
יֵשׁ מִלִּים שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת לָצֵאת
יֵשׁ מִלִּים שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת לָצֵאת
וְיֵשׁ שְׂפָתַיִם שֶׁאוֹמְרוֹת הַכֹּל,
יֵשׁ צֶבַע שֶׁמְּדַבֵּר,
הֵיכָן שֶׁהַחֹשֶׁךְ לֹא יָכֹל לִהְיוֹת!
וְלִפְעָמִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, לַסְּעָרָה שֶׁל מַמָּשׁ
אימרות
מילים יוסי ארדיטי
הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי אֵינָהּ שׁוֹקַעַת לְעוֹלָם, הִיא רַק מוֹתִירָה לִי זְמַן לַחֲלוֹם!
אֶתְהַלֵּךְ לִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים כִּי שָׁם גָּדַלְתִּי!
עַמּוּד הַשַּׁחַר, לֹא יָאִיר לְמִי שֶׁאִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ
אֶסְתַּפֵּק בְּשֶׁלִּי, וְאַתֶּן לִיקוּם רֶגַע שֶׁל מַחְשָׁבָה!
יֵשׁ בִּי, אֱמוּנָה שֶׁל חֹסֶר תְּפוּגָה!
הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי אֵינָהּ שׁוֹקַעַת לְעוֹלָם, הִיא רַק מוֹתִירָה לִי זְמַן לַחֲלוֹם!
אֶתְהַלֵּךְ לִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים כִּי שָׁם גָּדַלְתִּי!
עַמּוּד הַשַּׁחַר, לֹא יָאִיר לְמִי שֶׁאִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ
אֶסְתַּפֵּק בְּשֶׁלִּי, וְאַתֶּן לִיקוּם רֶגַע שֶׁל מַחְשָׁבָה!
יֵשׁ בִּי, אֱמוּנָה שֶׁל חֹסֶר תְּפוּגָה!
אִם תַּצְמִיחִי לִי צְבָעִים
מילים יוסי ארדיטי
אִם תַּצְמִיחִי לִי צְבָעִים
אֶתֵּן לָהֶם חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם,
יוּכְלוּ לִהְיוֹת, אוֹ לֹא לִהְיוֹת, כָּל דָּבָר:
רוֹאִים וְלֹא נִרְאִים,
לְיָמִים חַמִּים וְקָרִים
שֶׁל לֵילוֹת וּבָאִים בְּיָמִים,
וּבְעִקָּר שֶׁיַּעֲשׂוּ חַיִּים יָפִים.
אִם תַּצְמִיחִי לִי צְבָעִים
אֶתֵּן לָהֶם חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם,
יוּכְלוּ לִהְיוֹת, אוֹ לֹא לִהְיוֹת, כָּל דָּבָר:
רוֹאִים וְלֹא נִרְאִים,
לְיָמִים חַמִּים וְקָרִים
שֶׁל לֵילוֹת וּבָאִים בְּיָמִים,
וּבְעִקָּר שֶׁיַּעֲשׂוּ חַיִּים יָפִים.
הָיִיתִי מְוַתֵּר עַל חַיַּי מִלְּכַתְּחִלָּה
מילים יוסי ארדיטי
הָיִיתִי מְוַתֵּר עַל חַיַּי מִלְּכַתְּחִלָּה
וְאִם הָיִיתִי יָכוֹל לָקַחַת אִתִּי מַשֶּׁהוּ
הָיִיתִי בוודאי בּוֹחֵר שִׁיר.
שִׁיר אֲשֶׁר בְּגִינוֹ הַכֹּל הָיָה כְּדַאי.
וְאִם הָיִיתִי יָכוֹל לִבְחֹר חַיִּים,
הָיִיתִי בּוֹחֵר שִׁיר וְחַי אוֹתוֹ,
כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לַשִּׁיר.
לְשִׁיר זֶה כְּמוֹ לִחְיוֹת וְלִחְיוֹת כזֶה השִׁיר.
יום ראשון, 13 בינואר 2013
אֲדָמָה מַצְמִיחָה אֲנָשִׁים
מילים יוסי ארדיטי
אֲדָמָה מַצְמִיחָה אֲנָשִׁים,
שֶׁרוֹצְחִים אֶת דָּמָם,
וְעֵצִים מְלֵאֵי זִכָּרוֹן.
יִקַּח לְיָמִים,
הֲמוֹן יָמִים לִסְפֹּג אֶת הַכְּאֵב ,
וְאֶת אוֹתוֹת הַפֻּרְעָנוּת יִגְנְזוּ חֲזָרָה
בְּתֵבַת פַּנְדּוֹרָה.
וְרַק הַתִּקְוָה תִּזְחַל הַחוּצָה, מֵאוֹר נֵרוֹת גְּנוּזִים.
אֲדָמָה מַצְמִיחָה אֲנָשִׁים,
שֶׁרוֹצְחִים אֶת דָּמָם,
וְעֵצִים מְלֵאֵי זִכָּרוֹן.
יִקַּח לְיָמִים,
הֲמוֹן יָמִים לִסְפֹּג אֶת הַכְּאֵב ,
וְאֶת אוֹתוֹת הַפֻּרְעָנוּת יִגְנְזוּ חֲזָרָה
בְּתֵבַת פַּנְדּוֹרָה.
וְרַק הַתִּקְוָה תִּזְחַל הַחוּצָה, מֵאוֹר נֵרוֹת גְּנוּזִים.
הזמן הוא מקור בלתי נדלה
מילים יוסי ארדיטי
הזמן הוא מקור בלתי נדלה, נובע מעצם היותו זמן, כמו היקום ללא קצוות!
הזמן הוא מקור בלתי נדלה, נובע מעצם היותו זמן, כמו היקום ללא קצוות!
יום שבת, 12 בינואר 2013
יֵשׁ בָּךְ אוֹר
מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ בָּךְ אוֹר
הַבָּא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ,
וְהַחַלּוֹן גַּם לְלֹא וִילוֹן
הוּא רַק תָּרוּץ, לְנִשְׁקָף מֵעֵינַיִךְ!
יֵשׁ בָּךְ אוֹר
הַבָּא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ,
וְהַחַלּוֹן גַּם לְלֹא וִילוֹן
הוּא רַק תָּרוּץ, לְנִשְׁקָף מֵעֵינַיִךְ!
אלפרד דרייפוס
אני מאשים (בצרפתית: !...J'accuse) הוא שם מאמרו המפורסם של אמיל זולא בעיתון הצרפתי ל'אורור ב-13 בינואר 1898, שבו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס. המאמר הוא למעשה מכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת פליקס פור, והמאשים את המעורבים במשפט בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.
המאמר J'accuse בעיתון ל'אורור מ-13 בינואר 1898

המאמר J'accuse בעיתון ל'אורור מ-13 בינואר 1898

רָאִיתִי יָמִים אֲבוּדֵי דֶּרֶךְ
מילים יוסי ארדיטי
רָאִיתִי יָמִים אֲבוּדֵי דֶּרֶךְ, וּמְנוֹרוֹת תְּלוּיוֹת לוֹ מֵעַל כְּמַחְרֹזֶת זִכָּרוֹן!
רָאִיתִי יָמִים אֲבוּדֵי דֶּרֶךְ, וּמְנוֹרוֹת תְּלוּיוֹת לוֹ מֵעַל כְּמַחְרֹזֶת זִכָּרוֹן!
יום חמישי, 10 בינואר 2013
דוד המלך
לילה
רוח בחושך נושקת לפני המים
שמעתי בערב הזה ניתוח מדהים על דוד המלך בכלל
ועל דוד המלך ונשותיו - מיכל הנסיכה בת שאול שהוחזרה אל חיק המלך כדי להצדיק את המלוכה
אביגיל הפוליטיקאית הנבונה שהיתה אשת נבל הכרמלי לפני שחיסלה אותו וחצתה את הקווים
בת שבע שרחצה על הגג, הרתה לדוד ובאותו הזמן היתה אשת
אוריה החיתי
ואבישג השונמית, הסוכנת שהובאה לחמם את המלך .
מאיר שלו יודע תנ"ך וזו אינה תגלית
רוח בחושך נושקת לפני המים
שמעתי בערב הזה ניתוח מדהים על דוד המלך בכלל
ועל דוד המלך ונשותיו - מיכל הנסיכה בת שאול שהוחזרה אל חיק המלך כדי להצדיק את המלוכה
אביגיל הפוליטיקאית הנבונה שהיתה אשת נבל הכרמלי לפני שחיסלה אותו וחצתה את הקווים
בת שבע שרחצה על הגג, הרתה לדוד ובאותו הזמן היתה אשת
אוריה החיתי
ואבישג השונמית, הסוכנת שהובאה לחמם את המלך .
מאיר שלו יודע תנ"ך וזו אינה תגלית
כן ראיתי, ואני מבין זאת
מילים יוסי ארדיטי
כן ראיתי,
ואני מבין זאת,
להיות רחוק להרגיש בודד,
כל היופי מתגמד בפני הגעגועים,
אך מידי פעם צריך למלא את המצברים!
כן ראיתי,
ואני מבין זאת,
להיות רחוק להרגיש בודד,
כל היופי מתגמד בפני הגעגועים,
אך מידי פעם צריך למלא את המצברים!
רוצה להיות
מילים יוסי ארדיטי
רוֹצֶה לִהְיוֹת
בַּמָּקוֹם בּוֹ צוֹמְחִים דְּבָרִים מוֹרִיקִים,
לִהְיוֹת הָרוּחַ בֵּין הֶעָלִים,
צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים וְצֵל לְהוֹלְכִים וְשָׁבִים
לָתֵת אֶת שֶׁיֵּשׁ, וּלְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
רוֹצֶה לִהְיוֹת
בַּמָּקוֹם בּוֹ צוֹמְחִים דְּבָרִים מוֹרִיקִים,
לִהְיוֹת הָרוּחַ בֵּין הֶעָלִים,
צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים וְצֵל לְהוֹלְכִים וְשָׁבִים
לָתֵת אֶת שֶׁיֵּשׁ, וּלְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם
מילים יוסי ארדיטי
יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם,
אַךְ הַזִּכְרוֹנוֹת לֹא עוֹזְבִים.
יָכֹלְתִּי לִנְטֹשׁ,
אַךְ בְּדָמִי בְּנַפְשִׁי, נוֹשֵׂא אוֹתָךְ ,
לֹא מְשֻׁחְרָר וְלֹא מַמְשִׁיךְ מִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר!
יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם,
אַךְ הַזִּכְרוֹנוֹת לֹא עוֹזְבִים.
יָכֹלְתִּי לִנְטֹשׁ,
אַךְ בְּדָמִי בְּנַפְשִׁי, נוֹשֵׂא אוֹתָךְ ,
לֹא מְשֻׁחְרָר וְלֹא מַמְשִׁיךְ מִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר!
יום רביעי, 9 בינואר 2013
טיוטה
מילים יוסי ארדיטי
חִפַּשְׂתִּי אֶת הַיּוֹם הַנֶּעֱלָם
בֵּין טִּפּוֹת וְרוּחוֹת, לְשִׁקְשׁוּקֵי גַּגוֹנִים,
אֵין דָּבָר עוֹמֵד גם לא בִּפְנֵי הָרָצוֹן
גַּם לֹא הָרַעַם הַמִּתְגַּלְגֵּל.
בָּרָק שֶׁמֵּאִיר, מַכִּה בסנוורים אֶת הַשָּׁמַיִם, שעוֹטְפִים
כְּמוֹ רֶחֶם אֶת הַיְּקוּם
חִפַּשְׂתִּי אֶת הַיּוֹם הַנֶּעֱלָם
בֵּין טִּפּוֹת וְרוּחוֹת, לְשִׁקְשׁוּקֵי גַּגוֹנִים,
אֵין דָּבָר עוֹמֵד גם לא בִּפְנֵי הָרָצוֹן
גַּם לֹא הָרַעַם הַמִּתְגַּלְגֵּל.
בָּרָק שֶׁמֵּאִיר, מַכִּה בסנוורים אֶת הַשָּׁמַיִם, שעוֹטְפִים
כְּמוֹ רֶחֶם אֶת הַיְּקוּם
אִם תֵּלְכִי אֶל הַיָּם
אִם תֵּלְכִי אֶל הַיָּם
דְּעִי לָךְ הוּא גָּדוֹל,
אִם תָּבוֹאִי אֵלַי תֵּלְכִי לְאִבּוּד ,
אֵין כָּאן בְּחִירָה, הַכֹּל אֶפְשָׁרִי!
קָשַׁרְתִּי לְךָ פַּפְּיוֹן
מילים יוסי ארדיטי
קָשַׁרְתִּי לְךָ פַּפְּיוֹן
בְּקֶשֶׁר אוֹהֵב עַד מַחֲנָק,
נַפְשְׁךָ יָצְאָה אֵלַי
וְלֹא שָׁבָה עוֹד.
רַק אָז יָדַעְתִּי
מַה זּוֹ אָהֲבָה,
צָרִיךְ לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ!
קָשַׁרְתִּי לְךָ פַּפְּיוֹן
בְּקֶשֶׁר אוֹהֵב עַד מַחֲנָק,
נַפְשְׁךָ יָצְאָה אֵלַי
וְלֹא שָׁבָה עוֹד.
רַק אָז יָדַעְתִּי
מַה זּוֹ אָהֲבָה,
צָרִיךְ לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ!
דַּבְּרִי אֵלַי בְּחֹם הַלֵּב
מילים יוסי ארדיטי
דַּבְּרִי אֵלַי בְּחֹם הַלֵּב
צִבְעִי אֶת חַיַּי בְּאַהֲבָה
בּוֹאִי אֵלַי כְּמַתָּת אֵל, וְאֵדַע שַׁלְוָה.
דַּבְּרִי אֵלַי בְּחֹם הַלֵּב
צִבְעִי אֶת חַיַּי בְּאַהֲבָה
בּוֹאִי אֵלַי כְּמַתָּת אֵל, וְאֵדַע שַׁלְוָה.
אימרות - גטה
המוצא שלווה בביתו, בין אם הוא מלך או איכר, הוא המאושר באדם
(גטה).
יום שלישי, 8 בינואר 2013
שאול טשרניחובסקי / אנחות-כנור
אנחות-כנור/ שאול טשרניחובסקי
על נהרות בבל בגאונם שטפו
ישבנו, דמונו, בכינו;
על ערבי הנחל, שאבל עטפו,
מצלתים וכנור תלינו...
אל קשי-יום נדחים לששון יכספו,
אל העיר הכנור יהינו;
ויגעו במיתרים הרוחות נפחו,
ולמגע עדנים הם דומם נאנחו.
עוד נאזין הקולות...ובאחרית הדורות
בערפלי מאות השנים
הכנור יעירו אנחות רק מרות,
בקינה נמירה הרננים,
ועד סוף אלפי שנים כמים נגרות
אך תאבל נפש הבנים.
כי נעיר שיר ששון, מנגינה אך רכה,
לה עמקי-לב יענו בתלונה מאד דקה.
ומה קץ החזון? מי יוכל - ענני!
למענה אך שוא, הה, חכיתי,
לשוא גם בספרים הונעתי את עיני,
לשוא, הה, חשבתי, הגיתי.
חלום טוב חלמתי - אמרתי: יתעני,
ורע לא אויתי - שויתי,
לשוא, הה, לחזון פתרונים בקשתי,
בפח לא עוד אצא בהגיגי נוקשתי.
מי ישיר השירה הזאת באחרונה?
אם קצה תשמענה אזנים?
ואולי למראה השבים ציונה
תפסק זאת שירת הנכאים -
תהי, שירת נצחון, תריע בגאונה,
לה יען קול תוף ומצלתיים?
או בזעקת שבר, באחרית הימים,
השירה-הקינה תנתק... לעולמים..
על נהרות בבל בגאונם שטפו
ישבנו, דמונו, בכינו;
על ערבי הנחל, שאבל עטפו,
מצלתים וכנור תלינו...
אל קשי-יום נדחים לששון יכספו,
אל העיר הכנור יהינו;
ויגעו במיתרים הרוחות נפחו,
ולמגע עדנים הם דומם נאנחו.
עוד נאזין הקולות...ובאחרית הדורות
בערפלי מאות השנים
הכנור יעירו אנחות רק מרות,
בקינה נמירה הרננים,
ועד סוף אלפי שנים כמים נגרות
אך תאבל נפש הבנים.
כי נעיר שיר ששון, מנגינה אך רכה,
לה עמקי-לב יענו בתלונה מאד דקה.
ומה קץ החזון? מי יוכל - ענני!
למענה אך שוא, הה, חכיתי,
לשוא גם בספרים הונעתי את עיני,
לשוא, הה, חשבתי, הגיתי.
חלום טוב חלמתי - אמרתי: יתעני,
ורע לא אויתי - שויתי,
לשוא, הה, לחזון פתרונים בקשתי,
בפח לא עוד אצא בהגיגי נוקשתי.
מי ישיר השירה הזאת באחרונה?
אם קצה תשמענה אזנים?
ואולי למראה השבים ציונה
תפסק זאת שירת הנכאים -
תהי, שירת נצחון, תריע בגאונה,
לה יען קול תוף ומצלתיים?
או בזעקת שבר, באחרית הימים,
השירה-הקינה תנתק... לעולמים..
לפעמים!
מילים יוסי ארדיטי
לִפְעָמִים!
אַתָּה תּוֹפֵס אַהֲבָה ,
בִּזְמַן אֱמֶת,
הִיא לֹא מְרַפָּה,
וְאַתָּה לֹא עוֹזֵב.
לפעמים
לִפְעָמִים!
אַתָּה תּוֹפֵס אַהֲבָה ,
בִּזְמַן אֱמֶת,
הִיא לֹא מְרַפָּה,
וְאַתָּה לֹא עוֹזֵב.
לפעמים
דברים משתיקה נולדים,
כמו עוף החול, הולכים,
ונולדים מחדש.
באיזשהו מקום
באיזשהו מקום
אני בציפייה מתמדת,
והרגע חשבתי לעצמי,
הלוואי שרק תתחיל,
וזה יבוא!
הייתי טועם
מילים יוסי ארדיטי
הָיִיתִי טוֹעֵם,
אֲבָל לֹא הֵכַנְתָּ,
יֵשׁ לִי סַבְלָנוּת מְחַכָּה,
נֶצַח אֶחָד כְּבָר עָבַר,
וַעֲדַיִן אֲנִי כָּאן.
הָיִיתִי טוֹעֵם,
אֲבָל לֹא הֵכַנְתָּ,
יֵשׁ לִי סַבְלָנוּת מְחַכָּה,
נֶצַח אֶחָד כְּבָר עָבַר,
וַעֲדַיִן אֲנִי כָּאן.
כְּבָר הָיִיתִי צָרִיךְ לִהְיוֹת מִחוּץ לְעַצְמִי
מילים יוסי ארדיטי
כְּבָר הָיִיתִי צָרִיךְ לִהְיוֹת מִחוּץ לְעַצְמִי
אַךְ בְּמַצַּב רוּחַ שֶׁכָּזֶה, קְצָת גֶּשֶׁם זֶה טוֹב!
לֹא בִּקַּשְׁתִּי צוֹנְנִים, הַיָּם כְּבָר מָלֵא.
כְּבָר הָיִיתִי צָרִיךְ לִהְיוֹת מִחוּץ לְעַצְמִי
אַךְ בְּמַצַּב רוּחַ שֶׁכָּזֶה, קְצָת גֶּשֶׁם זֶה טוֹב!
לֹא בִּקַּשְׁתִּי צוֹנְנִים, הַיָּם כְּבָר מָלֵא.
חורף 2013,
מילים יוסי ארדיטי
חורף 2013,
נתיבי איילון קוראים לעזרה, מוצפים.
הכינרת זורמת אל עצמה,
מקורות סופרת כסף,
ואנחנו מחכים למילה מנחמת,
החורף הזה כבר לא יהיה חם
חורף 2013,
נתיבי איילון קוראים לעזרה, מוצפים.
הכינרת זורמת אל עצמה,
מקורות סופרת כסף,
ואנחנו מחכים למילה מנחמת,
החורף הזה כבר לא יהיה חם
יום ראשון, 6 בינואר 2013
מַלְאָכִים נְטוּלֵי יָמְרוֹת
מילים יוסי ארדיטי
מַלְאָכִים נְטוּלֵי יָמְרוֹת, בּוֹכִים כִּבְנֵי אָדָם
הַיָּמִים הֵם מַרְאָה שֶׁל חֲלוֹם
וְחַלּוֹן שֶׁל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת
כִּי אֵין רֶגַע דַּל!
מַלְאָכִים נְטוּלֵי יָמְרוֹת, בּוֹכִים כִּבְנֵי אָדָם
הַיָּמִים הֵם מַרְאָה שֶׁל חֲלוֹם
וְחַלּוֹן שֶׁל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת
כִּי אֵין רֶגַע דַּל!
יום שבת, 5 בינואר 2013
הַפְּסַנְתֵּר שֶׁיָּדַע יוֹתֵר!
מילים יוסי ארדיטי
הַפְּסַנְתֵּר שֶׁיָּדַע יוֹתֵר!
הִצְלַבְתִּי יָדַיִם בַּמִּקְלֶדֶת,
הַמַּקָּשִׁים נִשְׁאֲרוּ שְׁחֹרִים וּלְבָנִים,
יָכֹלְתִּי לְזַהוֹת אֶת צְלִילָם מִתּוֹךְ אַהֲבָתִי,
הֵם הֵפִיקוּ תָּוִים, בַּחֲצָאִים רְבָעִים וּשְׁמִינִיּוֹת,
אַךְ הֵם הָיוּ שְׁלֵמִים בִּנְגִינָתָם.
הַפְּסַנְתֵּר שֶׁיָּדַע יוֹתֵר!
הִצְלַבְתִּי יָדַיִם בַּמִּקְלֶדֶת,
הַמַּקָּשִׁים נִשְׁאֲרוּ שְׁחֹרִים וּלְבָנִים,
יָכֹלְתִּי לְזַהוֹת אֶת צְלִילָם מִתּוֹךְ אַהֲבָתִי,
הֵם הֵפִיקוּ תָּוִים, בַּחֲצָאִים רְבָעִים וּשְׁמִינִיּוֹת,
אַךְ הֵם הָיוּ שְׁלֵמִים בִּנְגִינָתָם.
יש לה דרך לומר זאת
מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ לָהּ דֶּרֶךְ לוֹמַר זֹאת
הִיא לוֹקֶטֶת, עוֹד אֶחָד, מַבָּט וְעוֹד!
לֹא נִשְׁאֶרֶת חַיֶּבֶת
לֹא דּוֹעֶכֶת לֹא שׁוֹקַעַת,
כְּמוֹ מַרְאֶה צָפָה וּמַעֲבִירָה לְמַבָּט אַחֵר
וְאֵם תִּשְׁאַל מִי הַיָּפֶה בָּעִיר, אַתְּ תְּהִי הַבָּא בַּתּוֹר!
קָשֶׁה קְשׁוּחָה אַךְ שְׁבִירָה.
יֵשׁ לָהּ דֶּרֶךְ לוֹמַר זֹאת
הִיא לוֹקֶטֶת, עוֹד אֶחָד, מַבָּט וְעוֹד!
לֹא נִשְׁאֶרֶת חַיֶּבֶת
לֹא דּוֹעֶכֶת לֹא שׁוֹקַעַת,
כְּמוֹ מַרְאֶה צָפָה וּמַעֲבִירָה לְמַבָּט אַחֵר
וְאֵם תִּשְׁאַל מִי הַיָּפֶה בָּעִיר, אַתְּ תְּהִי הַבָּא בַּתּוֹר!
קָשֶׁה קְשׁוּחָה אַךְ שְׁבִירָה.
כאשר הן מצליבות
מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר הֵן מַצְלִיבוֹת,
זֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָה,
אַךְ אֵין זֶה נָטוּל כְּאֵב .
מִצְּלִיבוֹת כָּל פִּסַּת מֵידָע,
אוֹגְרוֹת חֲלוֹמוֹת בְּנִבְכֵי הַדֶּרֶךְ,
לֹא תִּמְצָא דֶּרֶךְ בְּתוּלִית
שֶׁלֹּא נֶחְרְשָׁה מִדַּעַת,
גַּם אִם הִיא צְרוּבָה אוֹ צוֹלַעַת.
כַּאֲשֶׁר הֵן מַצְלִיבוֹת,
זֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָה,
אַךְ אֵין זֶה נָטוּל כְּאֵב .
מִצְּלִיבוֹת כָּל פִּסַּת מֵידָע,
אוֹגְרוֹת חֲלוֹמוֹת בְּנִבְכֵי הַדֶּרֶךְ,
לֹא תִּמְצָא דֶּרֶךְ בְּתוּלִית
שֶׁלֹּא נֶחְרְשָׁה מִדַּעַת,
גַּם אִם הִיא צְרוּבָה אוֹ צוֹלַעַת.
מהו הדבר - אלפונסינה והים
מילים יוסי ארדיטי
מהו הדבר
שמביא ושולח
נותן ולוקח
קולט ומפזר עננים,
גם אם שחורים ומזילים דמעה
גם אם משחררים רוחם ומפזרים ריחם
יתנו דגה לאוכלם
אם לא הים של אלפונסינה
שמביא ושולח
נותן ולוקח
קולט ומפזר עננים,
גם אם שחורים ומזילים דמעה
גם אם משחררים רוחם ומפזרים ריחם
יתנו דגה לאוכלם
אם לא הים של אלפונסינה
לָשׁוּט וּלְשַׁיֵּט
מילים יוסי ארדיטי
לָשׁוּט וּלְשַׁיֵּט
הֵם גִּלּוּי וְחֵקֶר עַצְמִי, וְשֶׁכְּמוֹתִי ,
וַאֲחֵרִים .
יֶדַע הוּא כּוֹחַ מֵנִיעַ
כְּמוֹ רוּחַ בְּמִפְרְשֵׂי הַחַיִּים.
יֵשׁ שְׁנֵי מַצָּבִים, מֵנִיעַ וּמוֹנֵעַ
כִּי לִהְיוֹת פָּסִיבִי אַתָּה לֹא חַי!
לָשׁוּט וּלְשַׁיֵּט
הֵם גִּלּוּי וְחֵקֶר עַצְמִי, וְשֶׁכְּמוֹתִי ,
וַאֲחֵרִים .
יֶדַע הוּא כּוֹחַ מֵנִיעַ
כְּמוֹ רוּחַ בְּמִפְרְשֵׂי הַחַיִּים.
יֵשׁ שְׁנֵי מַצָּבִים, מֵנִיעַ וּמוֹנֵעַ
כִּי לִהְיוֹת פָּסִיבִי אַתָּה לֹא חַי!
איך אני מעז
מילים יוסי ארדיטי
אֵיךְ אֲנִי מֵעֵז
לְהִתְפַּלֵּל לְבַקֵּשׁ
כַּאֲשֶׁר יֵשׁ אַחֵר שֶׁצָּרִיךְ.
הָיִיתִי בּוֹחֵר
בְּכָל זְמַן
לִהְיוֹת הָאִישׁ
שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ.
הָרְחוֹב הוּא בֵּיתִי
וְאֵינִי זָר בְּעוֹלָמוֹ.
נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא
מילים יוסי ארדיטי
נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא
הִשְׁאִירוּ מָקוֹם לתְשׁוּבָה
אִם כִּי, אֵין מָקוֹם שֶׁאֵין
חֲזָרָה מִמֶּנּוּ.
גַּם פִּנָּה בַּלֵּב, הִיא עֲנָקִית!
נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא
הִשְׁאִירוּ מָקוֹם לתְשׁוּבָה
אִם כִּי, אֵין מָקוֹם שֶׁאֵין
חֲזָרָה מִמֶּנּוּ.
גַּם פִּנָּה בַּלֵּב, הִיא עֲנָקִית!
טיוטה
מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ דֶּרֶךְ
בַּקְבּוּק חֵצִי מָלֵא,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַחֵצִי הָרֵיק הִשְׁפִּיעַ,
אַךְ אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינֵךְ מִי שֶׁאַתְּ ,
רַק שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
צַד פָּחוּת מוּאָר.
הַטִּפָּה הַמָּרָה,
טִפַּת דֶּמֶה
עוֹשָׂה עוֹלָמוֹת שֶׁאֵינָן מְצִיאוּת
אוֹ מְצִיאוּת עִוֶּרֶת.
הַבַּקְבּוּק הִזִּיל עַצְמוֹ לָדַעַת,
עַד כַּדֵּי טְבִיעָה פְּנִימִית,
וּמֵאָז חֶצְיוֹ שָׁקוּף!
רוֹאֶה אוֹתָךְ מֵעֵבֶר לַקַּו הָאָדֹם.
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ דֶּרֶךְ
בַּקְבּוּק חֵצִי מָלֵא,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַחֵצִי הָרֵיק הִשְׁפִּיעַ,
אַךְ אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינֵךְ מִי שֶׁאַתְּ ,
רַק שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
צַד פָּחוּת מוּאָר.
הַטִּפָּה הַמָּרָה,
טִפַּת דֶּמֶה
עוֹשָׂה עוֹלָמוֹת שֶׁאֵינָן מְצִיאוּת
אוֹ מְצִיאוּת עִוֶּרֶת.
הַבַּקְבּוּק הִזִּיל עַצְמוֹ לָדַעַת,
עַד כַּדֵּי טְבִיעָה פְּנִימִית,
וּמֵאָז חֶצְיוֹ שָׁקוּף!
רוֹאֶה אוֹתָךְ מֵעֵבֶר לַקַּו הָאָדֹם.
יום שישי, 4 בינואר 2013
אֶשָּׂא אֶת עֹנֶג הַמַּגָּע
מילים יוסי ארדיטי
אֶשָּׂא אֶת עֹנֶג הַמַּגָּע,
יָרִים רוּחִי, וְחֵיקִי מָלֵא אוֹתְךָ,
אִישׁ, אִישִׁי שֶׁלִּי!
אֶשָּׂא אֶת עֹנֶג הַמַּגָּע,
יָרִים רוּחִי, וְחֵיקִי מָלֵא אוֹתְךָ,
אִישׁ, אִישִׁי שֶׁלִּי!
אֵין דְּבָרִים בִּלְתִּי הֲפִיכִים,
מילים יוסי ארדיטי
אֵין דְּבָרִים בִּלְתִּי הֲפִיכִים,
וְכָל צַד יָפֶה!
זוֹ אוֹמֶרֶת זֶה שֶׁלִּי
וַאֲנִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם שֶׁלָּךְ
אַךְ רַק אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם.
אֵין דְּבָרִים בִּלְתִּי הֲפִיכִים,
וְכָל צַד יָפֶה!
זוֹ אוֹמֶרֶת זֶה שֶׁלִּי
וַאֲנִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם שֶׁלָּךְ
אַךְ רַק אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם.
כאשר אני רואה אותך דרך
מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ דֶּרֶךְ
בַּקְבּוּק חֵצִי מָלֵא,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַחֵצִי הָרֵיק הִשְׁפִּיעַ,
אַךְ אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינֵךְ מִי שֶׁאַתְּ ,
רַק שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
צַד פָּחוּת מוּאָר.
הַטִּפָּה הַמָּרָה,
טִפַּת דֶּמֶה
עוֹשָׂה עוֹלָמוֹת שֶׁאֵינָן מְצִיאוּת
אוֹ מְצִיאוּת עִוֶּרֶת.
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ דֶּרֶךְ
בַּקְבּוּק חֵצִי מָלֵא,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַחֵצִי הָרֵיק הִשְׁפִּיעַ,
אַךְ אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינֵךְ מִי שֶׁאַתְּ ,
רַק שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
צַד פָּחוּת מוּאָר.
הַטִּפָּה הַמָּרָה,
טִפַּת דֶּמֶה
עוֹשָׂה עוֹלָמוֹת שֶׁאֵינָן מְצִיאוּת
אוֹ מְצִיאוּת עִוֶּרֶת.
ענת קוריאל
ערמה
כִּסֵא מְעֻטָּף,מֵרוב בְּגָדִים הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ אוֹבֶּלִיסְק,
בְּמוֹ יָדַי עִצַּבְתִּי
מַצֵּבַת מֶלְתָּחָה.
עַד לְאָן יִתְגַּבָּה הַעוֹל,
לא בָּרוּר מַה בְּקִרְבּוֹ,
שִׁכְבוֹתָיו לָבְשׁוּ מִסְתוֹרִין,
תּוכְנוֹ חָשׁוּךְ וּמַרְתִיעַ.
מָה עָרַמְתִּי שָׁם?
אֲנִי מְחַטֵּטֶת בַּעֲרֵמָה וּמְעַבֵּרֶת כִּיס,
אֶצְבְּעוֹתַי מִתְקַפְּלוֹת בְּחֶשְׁכָּתוֹ,
הַעֲרֵמָה כְּבֵדָה,
כְּמוֹ הֶריוֹן לִקְרָאת סוֹפוֹ.
טיוטה
מילים יוסי ארדיטי
הוּא כּוֹתֵב יוֹמַן מַסָּע אֶל
עֹמֶק נִשְׁמָתָהּ
הֵבִיא אוֹתָהּ מָרוֹם.
שָׁט אֶל עוֹלָמָהּ,
כִּמְעַט מִתַּחַת לַת....,
כֵּן, הוּא יָדַע עוֹלָמוֹת.
הוּא יָדַע עוֹלָמוֹת
וְנַבְּכִּיהַן שֶׁל עֲלָמוֹת.
כֵּן תָּמִיד עַלְמוֹת חֵן,
שֶׁהָיָה בִּרְצוֹנָן לְהִתְנַגֵּן
וְלֹא מָצְאוּ אֶת הַתָּו הַנָּכוֹן.
עַד שֶׁהוּא בָּא,
בָּא נִגֵּן פָּרַט חִלֵּל וְזִמֵּר,
עַל כָּל גִּיד, כְּלִי, וְכִנּוֹר,
אַךְ אֶת הַפְּסַנְתֵּר אָהַב מְכָל,
קְלִיד לָבָן קְלִיד שָׁחֹר,
זוֹ הָיְתָה סִימְפוֹנְיָה,
שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ.
הֵפִיק צְלִילִים,
שֶׁהָיָה בָּהֶם לְעִיר עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,
לֹא רַק אֶת הַתַחְתוֹנַיְםְ
וּבְעִקָּר!
הוּא כּוֹתֵב יוֹמַן מַסָּע אֶל
עֹמֶק נִשְׁמָתָהּ
הֵבִיא אוֹתָהּ מָרוֹם.
שָׁט אֶל עוֹלָמָהּ,
כִּמְעַט מִתַּחַת לַת....,
כֵּן, הוּא יָדַע עוֹלָמוֹת.
הוּא יָדַע עוֹלָמוֹת
וְנַבְּכִּיהַן שֶׁל עֲלָמוֹת.
כֵּן תָּמִיד עַלְמוֹת חֵן,
שֶׁהָיָה בִּרְצוֹנָן לְהִתְנַגֵּן
וְלֹא מָצְאוּ אֶת הַתָּו הַנָּכוֹן.
עַד שֶׁהוּא בָּא,
בָּא נִגֵּן פָּרַט חִלֵּל וְזִמֵּר,
עַל כָּל גִּיד, כְּלִי, וְכִנּוֹר,
אַךְ אֶת הַפְּסַנְתֵּר אָהַב מְכָל,
קְלִיד לָבָן קְלִיד שָׁחֹר,
זוֹ הָיְתָה סִימְפוֹנְיָה,
שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ.
הֵפִיק צְלִילִים,
שֶׁהָיָה בָּהֶם לְעִיר עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,
לֹא רַק אֶת הַתַחְתוֹנַיְםְ
וּבְעִקָּר!
החול הכול יכול
הַחוֹל הַכֹּל יָכֹל,
וְהַמַּיִם צֵל שָׁמַיִם,
מִתְהַפְּכִים
אָנוּ בָּאִים לְרֶגַע קָט,
וְרוֹשְׁמִים נְקֻדָּה.
מֵעֵין תְּמוּנַת מַצָּב,
עַד הָרֶגַע הַבָּא
יום רביעי, 2 בינואר 2013
טיוטה
מילים יוסי ארדיטי
הלובן הזה
בין פסעי הגלים
מותיר שובל של אהבה
הִיא לֹא תֵּלֵךְ, אִם רַק תָּנִיחַ לָהּ!
הַלֵּב הוּא כְּמוֹ בְּאֵר,
לְלֹא תַּחְתִּית.
עַד שֶׁסּוֹתְמִים אֶת הַגּוֹלֵל.
סִיּוּט,
אוֹ הֲנָאָה מְרֻבָּה,
כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,
אוֹ סְעָרָה שֶׁל מַמָּשׁ
רָצִיתִי לוֹמַר,
דְּבָרִים לֹא נֶעֱלָמִים,
יֵשׁ לָהֶם עֵינַיִם פֹּה,
וְנָשְׁמָה גַּם!
הִיא,
נָתְנָה מְנוּחָה לְגוּפָה ,
אַךְ נַפְשָׁהּ גּוֹעֶשֶׁת,
עַד קְצֵה הַשֵּׂעָר!
כמו צמיחה שנמשכת, מביאה חיים!
עֵינַיִם אֵינָם מָקוֹר אוֹר, אַךְ הֵן מַחְזִירוֹת אַהֲבָה!
אהבה היא חץ של קופידון, כאשר היא פוגעת אתה לא יכול להיות בררן, רק אוהב!
הלובן הזה
בין פסעי הגלים
מותיר שובל של אהבה
הִיא לֹא תֵּלֵךְ, אִם רַק תָּנִיחַ לָהּ!
הַלֵּב הוּא כְּמוֹ בְּאֵר,
לְלֹא תַּחְתִּית.
עַד שֶׁסּוֹתְמִים אֶת הַגּוֹלֵל.
סִיּוּט,
אוֹ הֲנָאָה מְרֻבָּה,
כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,
אוֹ סְעָרָה שֶׁל מַמָּשׁ
רָצִיתִי לוֹמַר,
דְּבָרִים לֹא נֶעֱלָמִים,
יֵשׁ לָהֶם עֵינַיִם פֹּה,
וְנָשְׁמָה גַּם!
הִיא,
נָתְנָה מְנוּחָה לְגוּפָה ,
אַךְ נַפְשָׁהּ גּוֹעֶשֶׁת,
עַד קְצֵה הַשֵּׂעָר!
כמו צמיחה שנמשכת, מביאה חיים!
עֵינַיִם אֵינָם מָקוֹר אוֹר, אַךְ הֵן מַחְזִירוֹת אַהֲבָה!
אהבה היא חץ של קופידון, כאשר היא פוגעת אתה לא יכול להיות בררן, רק אוהב!
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַלֵּילוֹת
מילים יוסי ארדיטי
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַלֵּילוֹת
בְּעֵינַיִךְ
בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי כֹּה קָרוֹב לְעַצְמִי,
הַבָּרָק הִכָּה אוֹתִי , מְסֻנְוָר מֵאַהֲבָה הָיִיתִי,
כְּאִלּוּ גָּלַקְסְיוֹת מְרַחֲפוֹת מֵעַל,
וְעַל זֶה בָּכִיתִי וּמֵעֵבֶר לְזֶה צִפִּיתִי
אַךְ לֹא שָׁם הָיִית ,
וְלֹא מִשָּׁם בָּאת אֶל חַיַּי!
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַלֵּילוֹת
בְּעֵינַיִךְ
בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי כֹּה קָרוֹב לְעַצְמִי,
הַבָּרָק הִכָּה אוֹתִי , מְסֻנְוָר מֵאַהֲבָה הָיִיתִי,
כְּאִלּוּ גָּלַקְסְיוֹת מְרַחֲפוֹת מֵעַל,
וְעַל זֶה בָּכִיתִי וּמֵעֵבֶר לְזֶה צִפִּיתִי
אַךְ לֹא שָׁם הָיִית ,
וְלֹא מִשָּׁם בָּאת אֶל חַיַּי!
בְּעֵת זְרִיחוֹת
מילים יוסי ארדיטי
בְּעֵת זְרִיחוֹת,
אוֹ אוֹ,
הַכֹּל יָכֹל לִהְיוֹת!
רַק לֹא פִיקְצְיוֹת,
גַּם קַרְנַיִם גַּם שְׁמָשׁוֹת
וּבְעִקַּר אֲהָבוֹת.
בְּעֵת זְרִיחוֹת,
אוֹ אוֹ,
הַכֹּל יָכֹל לִהְיוֹת!
רַק לֹא פִיקְצְיוֹת,
גַּם קַרְנַיִם גַּם שְׁמָשׁוֹת
וּבְעִקַּר אֲהָבוֹת.
למה שאראה את עינייך בוכיות
לְמַה שֶּׁאֶרְאֶה אֶת עֵינַיִךְ בּוֹכִיּוֹת,
בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעַנְּגוֹת אוֹתִי בְּיָפְיָן,
לְמַה שֶּׁזֶּה יִגְמֹר בִּכְלָל,
כַּאֲשֶׁר רַק הִתְחַלְנוּ.
יום שלישי, 1 בינואר 2013
הָיִיתִי יָכוֹל לִסְפֹּר עָלִים
מילים יוסי ארדיטי
הָיִיתִי יָכוֹל לִסְפֹּר עָלִים
מַבְטִיחַ לֹא לְפַסְפֵס גַּם אֶת אֵלֶּה,
כְּבָר הִגַּעְתִּי לַפִּנּוֹת הַנִּדָּחוֹת הָאֲפֵלוֹת,
הָיִיתִי יָכוֹל לִסְפֹּר עָלִים
רַק בַּהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַמַּיִם.
מַבְטִיחַ לֹא לְפַסְפֵס גַּם אֶת אֵלֶּה,
שֶׁבִּפְנִים בַּחֹשֶׁךְ.
כְּבָר הִגַּעְתִּי לַפִּנּוֹת הַנִּדָּחוֹת הָאֲפֵלוֹת,
שֵׁם חַיֵּי פּוֹרְחִים!
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל
מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל
הָפַךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר
מִסְּתָם נְקֻדָּה וְקַו,
הוּא הִתְחַזֵּק
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָלַךְ לְצִדִּי,
וְלַזְּמַנִּים אֲנִי לְצִדּוֹ
כֵּן בִּנְקֻדּוֹת אוֹר, הוּא הִתְאָרֵךְ,
וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה בַּמֶּרְכָּז
הוּא נִבְלַע מִתַּחַת לְרַגְלַי,
אָז יָדַעְתִּי חָבֵר, וְיָדַעְתִּי מַהִי זְרִיחָה!
כַּאֲשֶׁר הַצֵּל
הָפַךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר
מִסְּתָם נְקֻדָּה וְקַו,
הוּא הִתְחַזֵּק
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָלַךְ לְצִדִּי,
וְלַזְּמַנִּים אֲנִי לְצִדּוֹ
כֵּן בִּנְקֻדּוֹת אוֹר, הוּא הִתְאָרֵךְ,
וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה בַּמֶּרְכָּז
הוּא נִבְלַע מִתַּחַת לְרַגְלַי,
אָז יָדַעְתִּי חָבֵר, וְיָדַעְתִּי מַהִי זְרִיחָה!
הִבְטַחְתָּ לִי דְּבָרִים
מילים יוסי ארדיטי
הִבְטַחְתָּ לִי דְּבָרִים
שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לְמַלֵּא בְּתֹכֶן
עַתָּה נִפְתְּחָה הַתֵּבָה
הִיא מְלֵאָה תֹּכֶן שֶׁלֹּא רָצִיתִי,
וְהוּא בַּנִּמְצָא,
תֹּכֶן שֶׁל פֻּרְעָנוּת .
דְּבָרִים לֹא סְגוּרִים, הֵם
פֶּתַח לִכְאֵבֵי רֹאשׁ
וֶאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת
הַבְטָחוֹת
הִבְטַחְתָּ לִי דְּבָרִים
שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לְמַלֵּא בְּתֹכֶן
עַתָּה נִפְתְּחָה הַתֵּבָה
הִיא מְלֵאָה תֹּכֶן שֶׁלֹּא רָצִיתִי,
וְהוּא בַּנִּמְצָא,
תֹּכֶן שֶׁל פֻּרְעָנוּת .
דְּבָרִים לֹא סְגוּרִים, הֵם
פֶּתַח לִכְאֵבֵי רֹאשׁ
וֶאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת
הַבְטָחוֹת
הָיָה לִי חָבֵר
מילים יוסי ארדיטי
הָיָה לִי חָבֵר
גַּם נִשְׁבַּר לוֹ
שָׁם בְּגֶבֶס
זֶה לֹא עָזַר.
מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם,
רָצָה לְשַׁנּוֹת מִין
מִין כָּזֶה,
שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לוֹ!
הָיָה לִי חָבֵר
גַּם נִשְׁבַּר לוֹ
שָׁם בְּגֶבֶס
זֶה לֹא עָזַר.
מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם,
רָצָה לְשַׁנּוֹת מִין
מִין כָּזֶה,
שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לוֹ!
כְּמוֹ יַיִן
מילים יוסי ארדיטי
כְּמוֹ יַיִן,
שׁוֹתִים!
אִם נֶהֱנִים
הוּא טוֹב!
כְּמוֹ יַיִן,
שׁוֹתִים!
אִם נֶהֱנִים
הוּא טוֹב!
הֵן חֶלְקִיק שֶׁל זִכְרוֹן כָּבַשְׁתְּ
מילים יוסי ארדיטי
הֵן חֶלְקִיק שֶׁל זִכְרוֹן כָּבַשְׁתְּ ,
וְיָדַעְתָּ מַהוּ הַשָּׁלֵם,
גַּם הַמּוּחָשִׁי קַיָּם,
כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם
נַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת!
הֵן חֶלְקִיק שֶׁל זִכְרוֹן כָּבַשְׁתְּ ,
וְיָדַעְתָּ מַהוּ הַשָּׁלֵם,
גַּם הַמּוּחָשִׁי קַיָּם,
כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם
נַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת!
יָכֹל אָדָם לָקוּם בַּבֹּקֶר
מילים יוסי ארדיטי
יָכֹל אָדָם לָקוּם בַּבֹּקֶר
וְלִצְבֹּעַ אֶת עַצְמוֹ עַל קִיר,
סָתַם כך לְלֹא סִבָּה, זוֹ
גְּרָפִיקָה מִסּוּג בּוֹלֵט, וּכְמוֹ
בְּכָל דָּבָר, נִשְׁאָרִים קְטָעִים אֲפֹרִים,
קְטָעִים רוֹגְזִים, וְהַשְּׁאָר יָכֹל לִהְיוֹת יָפֶה!
יָכֹל אָדָם לָקוּם בַּבֹּקֶר
וְלִצְבֹּעַ אֶת עַצְמוֹ עַל קִיר,
סָתַם כך לְלֹא סִבָּה, זוֹ
גְּרָפִיקָה מִסּוּג בּוֹלֵט, וּכְמוֹ
בְּכָל דָּבָר, נִשְׁאָרִים קְטָעִים אֲפֹרִים,
קְטָעִים רוֹגְזִים, וְהַשְּׁאָר יָכֹל לִהְיוֹת יָפֶה!
הַצְּעָדִים שֶׁעָזַבְתִּי
מילים יוסי ארדיטי
הַצְּעָדִים שֶׁעָזַבְתִּי, אֵינָם שָׁם
כְּשֶׁאֶחְזֹר
לְזַמֵּן יֵשׁ תְּכוּנָה שֶׁל יָם, הוּא
עוֹבֵר וּמוֹחֵק, מוֹחֵק וּבוֹלֵעַ, אַךְ
לֹא אֶת הַזִּכָּרוֹן.
הַיְּקוּם אוֹגֵר בְּתוֹכוֹ, אֶת מַה
שֶּׁהָיָה שֶׁלּוֹ מִלְּכַתְּחִלָּה, וְאָנוּ
חֵלֶק מִמֶּנּוּ.
הירשם ל-
רשומות (Atom)