כָּאן בָּאָרֶץ
כָּאן בָּאָרֶץ הָרֵיקָה, בַּזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר
חַיִּים וְלֹא חַיִּים, מֵתִים וְלֹא מֵתִים
פּוֹסְעִים כִּבְנֵי אַלְמָוֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁחָשְׁכָה —
לֹא הָיִינוּ וְאֵינֶנּוּ, וּמַה יָּכוֹל עוֹד לְהַשְׁכִּיחַ
אֶת הַנּוֹרָא מִכֹּל?
יוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים
לָסֹב לָסֹב בְּעִיר הָאַיִן בְּתַהֲלוּכוֹת הַדִּין
וּכְמוֹ כְּתָמִים עַל עוֹר מֻכֶּה
עִקְּבוֹתֵינוּ מִשְׂתָּרְכִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, מַשְׁחִירִים לְאַט.
שֶׁבַע סַבְנוּ אֶת הָעִיר, תּוֹקְעִים בִּגְרוֹנוֹתֵינוּ
אַךְ חוֹמוֹתֶיהָ לֹא נָפְלוּ, הֵן סוֹבְבוֹת אִתָּנוּ
עַל עוֹד בְּשׂוֹרָה אַחַת, בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת
שֶׁבְּלִי לִזְרֹחַ מַפְצִיעָה
וּתְלוּיָה שָׁם מֵעָלֵינוּ
כְּמוֹ פּוּר שֶׁלֹּא הוּטַל עֲדַיִן.
שׁוּב אֶל־עַל, אֵלֶיהָ
צַוָּארֵנוּ מִתְקַשֵּׁחַ בַּמַּבָּט הַמִּתְגַּבֵּהַּ
בְּאִישׁוֹנִים שֶׁכְּבָר נָקְעוּ, מַרְקִיעֵי גַּבּוֹת וּמֵצַח
פְּעוּרִים אֶל הָלְאָה, שֶׁנּוֹפֵחַ
שֵׁם חָדָשׁ בְּתוֹךְ חָזֵנוּ
וּלְרַגְלֵינוּ שׁוּב פּוֹרֵשׂ
עוֹד תְּהוֹם שֶׁלֹּא נִפְעֶרֶת
תֵּבַת הֵדִים לַיְלָלָה.
מֵאֲחוֹרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה עוֹבְרִים דּוֹרוֹת הַשֵּׁבֶט:
רוּחוֹת אֲרוֹן כְּבִיסָה נָטוּשׁ, קְלַסְתְּרֵי אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת
וּרְפָאִים שֶׁל בּוֹיְדֶעם;
שׁוּב וָשׁוּב הֵם מְצִיצִים בְּעַיִן נְמַקָּה
דּוֹלְגִים מִן הַפִּנּוֹת בְּרֶגֶל מִתְפּוֹרֶרֶת
וּבְפֶה מָלֵא עָפָר מְיַלְּלִים בְּלִי גָּרוֹן:
"עוֹד לֹא אָבְדָה..."
אַחֲרֵיהֶם חוֹזְרִים כֻּלָּנוּ
בְּתַחֲנוּן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ צְחוֹק פָּרוּעַ, אִם כִּי בִּלְתִּי נִשְׁמָע —
הוֹי אֵל דָּהוּי, שֶׁשְּׁמוֹ נִשְׁכַּח, חָנֵּנוּ נָא בְּיוֹם אוֹ לַיְלָה!
בֵּין הַשִּׁדּוֹת וְהַמִּזְנוֹן, וְעַד לִמְזָוֵה הַבַּיִת,
בְּכוֹרֵי גּוֹרָל וּצְעִירִים לַפַּחַד,
דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל פְּנֵיהֶם שׁוֹאָה אַחַר שׁוֹאָה
וּמִבַּעַד לִזְגוּגִית עֵינֵנוּ הַנִּפְעֶרֶת
תָּרִים אַחַר רְאִי אוֹ מָוֶת
בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה.
כָּאן בָּאָרֶץ הָרֵיקָה, בַּזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר
חַיִּים וְלֹא חַיִּים, מֵתִים וְלֹא מֵתִים
פּוֹסְעִים כִּבְנֵי אַלְמָוֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁחָשְׁכָה —
לֹא הָיִינוּ וְאֵינֶנּוּ, וּמַה יָּכוֹל עוֹד לְהַשְׁכִּיחַ
אֶת הַנּוֹרָא מִכֹּל?
יוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים
לָסֹב לָסֹב בְּעִיר הָאַיִן בְּתַהֲלוּכוֹת הַדִּין
וּכְמוֹ כְּתָמִים עַל עוֹר מֻכֶּה
עִקְּבוֹתֵינוּ מִשְׂתָּרְכִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, מַשְׁחִירִים לְאַט.
שֶׁבַע סַבְנוּ אֶת הָעִיר, תּוֹקְעִים בִּגְרוֹנוֹתֵינוּ
אַךְ חוֹמוֹתֶיהָ לֹא נָפְלוּ, הֵן סוֹבְבוֹת אִתָּנוּ
עַל עוֹד בְּשׂוֹרָה אַחַת, בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת
שֶׁבְּלִי לִזְרֹחַ מַפְצִיעָה
וּתְלוּיָה שָׁם מֵעָלֵינוּ
כְּמוֹ פּוּר שֶׁלֹּא הוּטַל עֲדַיִן.
שׁוּב אֶל־עַל, אֵלֶיהָ
צַוָּארֵנוּ מִתְקַשֵּׁחַ בַּמַּבָּט הַמִּתְגַּבֵּהַּ
בְּאִישׁוֹנִים שֶׁכְּבָר נָקְעוּ, מַרְקִיעֵי גַּבּוֹת וּמֵצַח
פְּעוּרִים אֶל הָלְאָה, שֶׁנּוֹפֵחַ
שֵׁם חָדָשׁ בְּתוֹךְ חָזֵנוּ
וּלְרַגְלֵינוּ שׁוּב פּוֹרֵשׂ
עוֹד תְּהוֹם שֶׁלֹּא נִפְעֶרֶת
תֵּבַת הֵדִים לַיְלָלָה.
מֵאֲחוֹרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה עוֹבְרִים דּוֹרוֹת הַשֵּׁבֶט:
רוּחוֹת אֲרוֹן כְּבִיסָה נָטוּשׁ, קְלַסְתְּרֵי אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת
וּרְפָאִים שֶׁל בּוֹיְדֶעם;
שׁוּב וָשׁוּב הֵם מְצִיצִים בְּעַיִן נְמַקָּה
דּוֹלְגִים מִן הַפִּנּוֹת בְּרֶגֶל מִתְפּוֹרֶרֶת
וּבְפֶה מָלֵא עָפָר מְיַלְּלִים בְּלִי גָּרוֹן:
"עוֹד לֹא אָבְדָה..."
אַחֲרֵיהֶם חוֹזְרִים כֻּלָּנוּ
בְּתַחֲנוּן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ צְחוֹק פָּרוּעַ, אִם כִּי בִּלְתִּי נִשְׁמָע —
הוֹי אֵל דָּהוּי, שֶׁשְּׁמוֹ נִשְׁכַּח, חָנֵּנוּ נָא בְּיוֹם אוֹ לַיְלָה!
בֵּין הַשִּׁדּוֹת וְהַמִּזְנוֹן, וְעַד לִמְזָוֵה הַבַּיִת,
בְּכוֹרֵי גּוֹרָל וּצְעִירִים לַפַּחַד,
דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל פְּנֵיהֶם שׁוֹאָה אַחַר שׁוֹאָה
וּמִבַּעַד לִזְגוּגִית עֵינֵנוּ הַנִּפְעֶרֶת
תָּרִים אַחַר רְאִי אוֹ מָוֶת
בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה