מילים יוסי ארדיטי
אֲדָמָה מַצְמִיחָה אֲנָשִׁים,
שֶׁרוֹצְחִים אֶת דָּמָם,
וְעֵצִים מְלֵאֵי זִכָּרוֹן.
יִקַּח לְיָמִים,
הֲמוֹן יָמִים לִסְפֹּג אֶת הַכְּאֵב ,
וְאֶת אוֹתוֹת הַפֻּרְעָנוּת יִגְנְזוּ חֲזָרָה
בְּתֵבַת פַּנְדּוֹרָה.
וְרַק הַתִּקְוָה תִּזְחַל הַחוּצָה, מֵאוֹר נֵרוֹת גְּנוּזִים.
אֲדָמָה מַצְמִיחָה אֲנָשִׁים,
שֶׁרוֹצְחִים אֶת דָּמָם,
וְעֵצִים מְלֵאֵי זִכָּרוֹן.
יִקַּח לְיָמִים,
הֲמוֹן יָמִים לִסְפֹּג אֶת הַכְּאֵב ,
וְאֶת אוֹתוֹת הַפֻּרְעָנוּת יִגְנְזוּ חֲזָרָה
בְּתֵבַת פַּנְדּוֹרָה.
וְרַק הַתִּקְוָה תִּזְחַל הַחוּצָה, מֵאוֹר נֵרוֹת גְּנוּזִים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה