קחי את הצבע

מילים יוסי ארדיטי

קְחִי אֶת הַצֶּבַע
זִרְקִי אֶת הָאָדֹם, עַל הַבַּד
תְּנִי לוֹ לִנְטֹף
עַד הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה.אֶת שְׁאַר הַצְּבָעִים, קִבְרִי עָמֹק, 
לְיָמִים שֶׁיַּחְשִׁיכוּ!
וּבְבוֹא הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הָאָדֹם יִיבַשׁ
הוֹצִיאִי חֹפֶן צִמּוּקִים, וּתְנִי לְעַצְמֵךְ מַרְגּוֹעַ.

דובב לביא התפתחות

פגשתי אמש אדם מיוחד,
משורר בנפש ,
פשוט אציל.
ערב משוררים מקריאים שירה,
משום שהחיים זה לא רק חומר,
אלא חומר טוב!

לאחר דיבור קצר אתו, על שירתו המדהימה ,
קיבלתי את ספרו מתנה,
זה לא בדיוק הספר שעשה לי זאת,
אלא המילים השירים והיופי שבאהבה.

שם הספר התפתחות מאת דובב לביא.
דובב הוא בחור צעיר וכבר רציני פשוט תותח
פרופסור בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בטכניון.


דובב לביא / התפתחות

עודך נודדת

לֹא תִּלְבְּשִׁי שָׁנִי , כְּסוּת לִתְחוּשׁוֹתַיִךְ
לֹא תַּעֲדִי זָהָב, לֹא תִּקְרְעִי בַּפּוּךְ עֵינַיִךְ

עוֹדָךְ נוֹדֶדֶת בִּשְׂדוֹת זָרִים, מְלַקֶּטֶת חוֹחַ מַכְאוֹבִים
בְּנִשְׁמַת אַפֵּךְ תַּסְעִירִי בִּי דָּמִים
בְּהֶבֶל פִּיךְ תּוֹתִירִי גֵּיאָיוֹת גַּעְגּוּעִים

מַבָּטֵךְ מְפַלֵּחַ בְּלַהַט נַפְשִׁי
סֵיף אִישׁוֹנַיִךְ חוֹתֵךְ בִּבְשָׂרִי

חָרַשְׁתְּ בִּי עָרְגָה שֶׁאֶת פָּנֶיהָ לֹא מָצָאת
הִנְנִי מְדַדֶּה בִּשְׁבִילֵי הֲזָיוֹת בָּהֶם פָּסַעְתְּ
בְּלִי לְהוֹתִיר וְלוּ עִקְבָה אַחַת

אֶת דְּבַר  אַהֲבָתִי בַּסֵּתֶר אָסְפוּ שָׁמַיִם.

מים

סוף סוף זה קורה - הנחה בתשלום המים לזכאים מה-1 ביולי! 

ההנחות יגיעו לכ-200 אלף נכים וגימלאים סיעודיים, בשווי של 42 מיליון שקל.

אני מברך את משרד ראש הממשלה ואת הראל לוקר מנכ"ל המשרד, אנשי האוצר ורשות המים שנענו לדרישתנו הצודקת להפחית את תעריפי המים וכעת מקיימים אותה. הוכחנו את מחוייבותינו לאזרחים!

בשלב זה מדובר בשכבות המוחלשות ואילו בשלב הבא נפעל ליישם את ההסכם בדבר הורדת המחירים לכלל אזרחי ישראל, עד שכולנו נרגיש את ההבדל בכיס.

אזרחי ישראל לא מסוגלים יותר לשלם חשבונות מים מנופחים במיסים. אני קורא לראש הממשלה להורות על הגדלת המכסה הבסיסית לקוב לצריכה אזרחית וביטול המע"מ על המים באופן מיידי. אני קורא לחברי הכנסת – יש לכם הזדמנות להוריד את המחיר בחקיקה הנוגעת למחיר מוצר יסוד, ולתרגם את הדיבורים למעשים!

פרטים נוספים - פה:
http://tinyurl.com/c8eg7u7

כאשר ראיתי את העולם

מילים יוסי ארדיטי

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם ,
יָדַעְתִּי!
גַּם הַחֹשֶׁךְ,
לֹא יַפְחִיד אוֹתִי,
לֹא לָקַחְתִּי בְּחֶשְׁבּוֹן,
אֶת עַצְמִי.

אימרות זיגמונד פרוייד

בכל מקום אליו אני מגיע, 
אני מגלה, 
שמשורר כבר היה שם לפני.


- זיגמונד פרויד

כאשר אני מעיר את עזובות הנפש

מילים יוסי ארדיטי

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מֵעִיר אֶת עֲזוּבוֹת הַנֶּפֶשׁ,
גַּם צִפּוֹרִים עוֹזְבוֹת אֶת הַקֵּן.
אֲנִי נִשְׁאָר עִם גּוֹזְלֵי חֶרְפָּה,
שֶׁגְּדֵלִים יְתוֹמִים.

בשדות פלנדריה

בשדות פלנדריה 
In Flanders Fields

בפלנדריה פורחים פרגים
בין מצבות, טורים טורים,
ציון זכרנו; במרום
צפור תפגין שמחה ורון
לא תישמע בין רעמים.

מתים כעת. אתמול עומדים
חיים, מול שחר משתאים
אהבנו, אהבונו, דום
בפלנדריה.

ריב את ריבנו באויבים:
לך ביד רפה מוסרים
לפיד; שאהו בגאון.
אם בנו המתים תבגוד
ניעור, אף שפרגים עולים
בפלנדריה.
In Flanders fields the poppies blow
Between the crosses, row on row,
That mark our place; and in the sky
The larks, still bravely singing, fly
Scarce heard amid the guns below.

We are the dead. Short days ago
We lived, felt dawn, saw sunset glow,
Loved, and were loved, and now we lie
In Flanders fields.

Take up our quarrel with the foe:
To you from failing hands we throw
The torch; be yours to hold it high.
If ye break faith with us who die
We shall not sleep, though poppies grow
In Flanders fields.


על בסיס השיר הזה נקבע סמל הפרג האדום כסמל הבינלאומי של ארגוני נכי המלחמות בעולם, כולל סמל נכי צה"ל. מוטיב הפרחים האדומים הפורחים מדם החללים חוזר גם בשירה העברית: הנה מוטלות גופותינו/ חיים גורי (עוד נשוב בפרחים אדומים), מי שחלם/ דידי מנוסי (אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות), יש פרחים/ נתן יונתן (שדה דמים היה שם קודם, ועכשיו הוא שדה פרגים), ועוד.

כרייה כדימוי לחיים!

מילים לשיר יוסי ארדיטי
כרייה כדימוי לחיים!

הרבה זבל נשפך, 
במקום שאין צורך בו. 
הרים של דברים, 
אשר בסופו של דבר, הם נקראים היסטוריה.
אנו יצרנים גדולים שלא לצורך,
למשל בלונים נפוחים, או נפיחות.

"האמנות בזבל" צולם לאורך שלוש שנים ומלווה את האמן הנודע ויק מוניז. מוניז יוצא למסע מביתו בברוקלין למולדתו ברזיל ולערמת הזבל הגדולה ביותר בעולם, ג'ארדים גראמצ'ו, הממוקמת בשוליה של ריו דה ז'נרו. שם מצלם מוניז חבורה אקראית של "קטדוריס" ממייני זבל לצורך מחזור. הרעיון המקורי של מוניז היה "לצבוע", את "הקטדורס" בזבל. המפגש מעורר ההשראה עם הטיפוסים הללו, תוך כדי כך שהם יוצרים דימוי צילומי שלהם מתוך הזבל, מציג כבוד בצל ייאוש, כשהקטדורס מתחילים לחשוף את חייהם. הבמאית לוסי ווקר ליוותה את התהליך כולו, ומציעה עדות מעוררת מחשבה לכוחה הגדול של האמנות לשנות את בני האדם ואת העצמה שברוחם של בני האדם.

שמתי עצמי כמבין

מילים יוסי ארדיטי

שַׂמְתִּי עַצְמִי כְּמֵבִין
וְלֹא רָאִיתִי אֶת הַיּוֹתֵר .
זֶה כְּמוֹ לַחְשֹׁב,
שֶׁהָאֹפֶק הוּא הַנְּקֻדָּה,
וְלֹא מַעֲבָר לָהּ.
כִּי יֵשׁ חַיִּים אֲחֵרִים.
הָיָה לִי אִכְפַּת,  שֶׁיָּבוֹאוּ הַיָּמִים.
הָיָה לִי אִכְפַּת,
לֹא לָשֶׁבֶת, לְבַד
אֶלָּא בֵּין חֲבֵרִים
לֹא בַּבַּטָּלָה, כִּי אִם בַּיְּצִירָה
לְהַטּוֹת  כַּף, לִצְבֹּעַ כָּנָף
ולְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת!

אני נמצא במקום

מילים יוסי ארדיטי
אֲנִי נִמְצָא בַּמָּקוֹם 
בּוֹ אֲנָשִׁים 
תָּמִיד מְדַבְּרִים  
וְלֹא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם
מַה לֵּאמֹר 

קל לי

מילים יוסי ארדיטי

קַל לִי
לָשִׂים עַצְמִי
בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי נִמְצָא,
כִּי אַחֶרֶת
הָיִיתִי בְּמָקוֹם אַחֵר
נֶאֱמָר בַּיָּרֵחַ
אוֹ אוּלַי
בְּמָקוֹם נָעִים יוֹתֵר
בְּלִבֵּךְ
מָקוֹם!
אֵינוֹ רַק,
עִנְיָן גֵּאוֹגְרָפִי.
הוּא מָקוֹם לִהְיוֹת בּוֹ .

אורו של ליל אמצע הקייץ

גחליליות

סיבילה מאסי "תודעות גנוזות"

"לקחתי את חפירה והתחלתי חופר עד שהגעתי
עמוק מתחת לשכבות התודעה אל המקום בו חיכו
לי אפרוחי שנאה אותם האכלתי מתוך כף ידי" 
(סיבילה מאסי "תודעות גנוזות")

הייתי יורה

מילים יוסי ארדיטי

הָיִיתִי יוֹרֶה
עִם כָּל הַתּוֹתָחִים הַכְּבֵדִים
לְכָל עֵבֶר
לוּ הָיוּ לִי כָּאֵלֶּה
מֵאַחַר וַאֲנִי רַק אֲנִי,
אוֹצִיא דֶּגֶל לָבָן
כְּמִפְרָשׂ
לֹא אֶתֵּן לְרוּחוֹת מִלְחָמָה
לְהַכְתִּיב
אֶת תּוֹרָתִי אֻמָּנוּתִי
אוֹ אֻמָּנוּתִי תּוֹרָתִי
עַל כֵּן אֲסַיֵּם בְּקוֹל עֱנוּת חֲלוּשָׁה
וּבְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.
וְאַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁהַכֹּל קוֹל יַעֲקֹב!
וְיֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ נֶהֱדֶרֶת.

מילים יוסי ארדיטי

בֵּין הָרְגָבִים הַיְּבֵשִׁים, הָאֲדָמָה הַצְּרוּבָה, רָאִיתִי
אֶת הַקֶּשֶׁת, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתִי.
בֵּין כָּל הַצְּבָעִים , וּתְכֵלֶת שָׁמַיִם, רָאִיתִי
אֶת הַקֶּשֶׁת, אַךְ הִיא הָלְכָה לָהּ לְטַיֵּל,
בְּמָקוֹם אַחֵר.

לִפְעָמִים אַתָּה עוֹצֵר

מילים יוסי ארדיטי

לִפְעָמִים אַתָּה עוֹצֵר,
לֹא כִּי צָרִיךְ,
אֶלָּא,
כְּדֵי לְאַרְגֵּן אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת.

רָאִיתִי קֶשֶׁת בֶּעָנָן,

מילים יוסי ארדיטי

רָאִיתִי קֶשֶׁת בֶּעָנָן,
הָיִיתִי חַיָּב לָלֶכֶת,
אֶת הַצְּבָעִים לֹא אֶשְׁכַּח,
כִּי זוֹ הִיא בְּרִית עוֹלָם

מסכות

מַסֵּכוֹת!
הֵן שִׁרְיוֹן לְנֶפֶשׁ,
הָרֵי הָעֵינַיִם,
הֵם חַלּוֹן אֶל הַנְּשָׁמָה.

רַק אֶתְמוֹל נוֹלְדָה

מילים יוסי ארדיטי

רַק אֶתְמוֹל נוֹלְדָה
וּכְבָר יָפָה!
עַכְשָׁו!
הַזְּמַן יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
לֹא שֶׁהוּא חַיָּב,
זוֹ דַּרְכּוֹ.

דוסטוייבסקי

אנשים ללא מסכות הם חזיון נדיר.
- פ. מ. דוסטוייבסקי

אלכסנדר פושקין

אנו מחפשים פרי אסור
שבלעדיו גן העדן לא היה קיים. 
(אלכסנדר פושקין)

מארק טוויין

בחרתי בגן העדן בשל האווירה, 
ובגיהנום - בשל החברים. 
-מארק טוויין

מרסל דושאן + ציור של טרנר

איירין שאחרי הסערה.
זה נובע אולי מהפילוסופיה הכללית שלי, 
לפיה אסור להתייחס לעולם ברצינות יתרה, 
פן נמות משעמום. 
- מרסל דושאן





ציור של טרנר

עָמַדְתִּי מִשְׁתָּאֶה

מילים יוסי ארדיטי

עָמַדְתִּי מִשְׁתָּאֶה
אֵיךְ קַוִּים מַפְרִידִים
בֵּין הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר
מִי חוֹצֶה אוֹתָם?
לְמִי מֻתָּר וְאֵיפֹה
אָנוּ עוֹמְדִים בֵּין הַשָּׁחֹר הָאָפֹר וְהָאָדֹם!

הרב קוק

הצדיקים הטהורים
אינם קובלים על הרשעה
אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה 
אלא מוסיפים אמונה, 
אינם קובלים על הבערות 
אלא מוסיפים חוכמה.

- הרב קוק
{ מתוך הספר "ערפילי טוהר" (עמ' ל "ט)" }

עַל יָמִים שֶׁגָּדְלוּ לִהְיוֹת,

מילים יוסי ארדיטי
עַל יָמִים שֶׁגָּדְלוּ לִהְיוֹת,
לֵילוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים.
וְעָל לֵילוֹת שֶׁהָיוּ סְתָם חֲשׁוּכִים.
נִמְאַס לִי לַחְתֹּךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ, 
כְּאִלּוּ הָיָה עוּגָה חוֹלָה שֶׁל הַיּוֹם.

העלים שנושרים,
תמיד מתגלגלים,
לאן ,

אחרי הכל

אַחֲרֵי הַכֹּל
אֵי שָׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!
יֵשׁ סִפּוּר שֶׁעֲדַיִן לֹא סֻפַּר .
יֵשׁ מַעֲשֶׂה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה
יֵשׁ לֵב שָׂמַח, וְלֵב עָצוּב,
וּמִלִּים שיְּכַתְּבוּ,
אֲנִי גָּר בִּקְצֵה הַתְּהוֹם.

גל ברזילי

גל ברזילי

זֶה לֹא הַלַּיְלָה שֶׁלִּי.
אֲנִי לֹא אוֹהֵב לֵילוֹת אֲרֻכִּים.
הַחֹשֶׁךְ בָּהֶם מַטְרִיד,
סָפוּג בְּלַהַט הַיּוֹם,
דּוֹמֶה שֶׁאֵין לוֹ חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ
וְהוּא חוֹדֵר לַתּוֹכִי בַּחֲלוֹמוֹתָיו הַמּוּזָרִים.
כֵּיוָן שֶׁכָּךְ עוֹד לֹא נִפְרַדְתִּי מִשְּׂמִיכַת הַפּוּךְ שֶׁלְּצִדִּי,
אֲנִי מְחַבֵּק אֶת רֵיחוֹת מַעֲשַׂי הָאַהֲבָה הַסְּפוּגִים בָּהּ
מִתְּקוּפוֹת שׁוֹנוֹת בְּחַיַּי, נִסְתָּרִים בָּרְוָחִים שֶׁבֵּין נוֹצוֹת הָאֲוָז
הַסִּינְטֶטִיּוֹת, מְנַחֲמִים אֶת הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת
טֶרֶם נֶעֱצָמוֹת עֵינַי.

מיטל טרבלסי בביצוע לשיר אלפונסינה

שתלתם ניגונים בי - פניה ברגשטיין

מילים: פניה ברגשטיין
לחן: דוד זהבי
שנת כתיבה: 1944

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

שתלתם ניגונים בי

ההתיחסות

מילים יוסי ארדיטי
הִתְיַחֲסוּת אֵלֵינוּ כְּאֶל חֲרִיגִים,
אֵינָהּ מְשַׁנֶּה אֶת הָעֻבְדָּה,
שֶׁאָנוּ אֻמָּנִים!

Du Pré, Barenboim, Perlman, Zukerman, Mehta - Schubert: Piano Quintet in...

ספר שירה

ספר שירה

איינשטיין

דמיון חשוב יותר מידע.
הידע מוגבל – הדמיון חובק עולם. 
[אלברט איינשטיין]

אסתרייה יום הולדת

אסתי היקרה!

יש ימים של חסד, 

יש ימים של מזל, 

ויש סתם ימים, שהם לרוב!

ולנו יש את הימים היפים מכל.

יום שבו נולדת, 

וימים שאותנו את מלווה.

יום בלעדייך, הוא יום אבוד. 

ויום איתך, הוא גד, שעובר חיש.
את בבית כמו חשמל, מאירה הכל, אך עולה לנו יקר.
מי יתן ותמשיכי לזרוח,
מי יתן ותמשיכי לפרוח,
מי יתן ותמיד תהי מוקפת משפחה וחברים אהבים.

יום הולדת שמח, מהאוהבים: יוסי מירית, אבירן, יסמין, יוגב, ומיכל.

שמתי עצמי למגדלור

מילים יוסי ארדיטי

שַׂמְתִּי עַצְמִי לְמִגְדַּלּוֹר
בְּיָמִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהֶם.

יְמֵי עֲלָטָה הֵם יָמִים רְחוֹקִים,
שֶׁמְּבַקְּרִים לִפְעָמִים,
גַּם בִּמְחוֹזוֹת הֲכִי קְרוֹבִים.

לִפְעָמִים יַחְלְפוּ לְיָדְךָ וְאַתָּה לֹא נוֹגֵעַ,
אַךְ אוֹי לְאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁשָּׁרוּי בָּהֶם, לִבִּי!

לקחתי חופן חול

מילים יוסי ארדיטי
לָקַחְתִּי חֹפֶן חוֹל
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַכֹּל.
כָּל שֶׁצָּמַח אוֹ יִצְמַח
חַי אוֹ יִנְבּוֹל.
לָקַחְתִּי חֹפֶן חוֹל.

קחי אותי

מילים יוסי ארדיטי
קחי אותי אל תוך עינייך
עד כי אטבול, בכחול העורג.
סערת נפשך גבה גלים, תפלוט אותי כואב,
אל האין חיים בחיי, בלעדייך.

רחל המשוררת

ב-16 באפריל 1931 הלכה לעולמה רחל המשוררת בהיותה בת ארבעים ואחת, ללא כל איש עמה, בבית החולים הדסה בתל אביב, ונקברה, כפי שביקשה בשירה "אם צו הגורל", בבית הקברות כנרת

שיריה של רחל מהדהדים זה דורות בחיי הארץ. הדיאלוג שהיא מקיימת עם קוראיה מהדורות השונים מעורר פליאה. ההיסטוריונים ומבקרי הספרות מבקשים בדרך כלל להרחיק את הביוגרפיה של המשוררים מיצירתם. רחל ביקשה לקרב ביניהן. היא ביקשה שחייה יהיו שיר, ששיריה ישוחחו עם הביוגרפיה שלה, ובין גורל חייה ויצירתה התקיים דו-שיח עמוק ופורה.



רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת –
דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל,
יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת,
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.

כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע
פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?
לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?

חיים נגיד - אחרון

אחרון
חיים נגיד

לִרְאוֹת כֹּל יום אֶת הַיּוֹם
כְּאִלּוּ הוּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.
אֶת הָאוֹר הַצְהַבְהַב הַמְמַלַּא
אֶת לַהֲטֵנוּ הָרִגְעִי,
אֶת רִוְיוֹן הָרְגָעִים הַיָּפִים,
הֲכִי יָפִים,
בְּלִי פַּחַד וּבְלִי חֲרָטָה.
הַכֹּל אֲמִתִּי.

כִּכְלוֹת הַכֹּל, הַפְּרָטִים
קוֹרְנִים שְׁלַמוּת וְלֹא נִכְפָּלִים.
וּסְאַת הַיֹּפִי מְלַאָה וְלֹא נִפְרֶדֶת מֵהֶם
גַּם אִם הֵם מְעֻוָּתִים.
כְּאַב חוֹתֵךְ,
אֲבָל הֵם נִצּוֹלִים בְּאַהֲבָה.

דוד אבידן - מות המשורר

ב-11 במאי 1995 מת המשורר דוד אבידן. 
השיר הבא פורסם בספרו 'ברזים ערופי שפתיים' (1954-1952) 

מוֹת המשורר

א

יוֹם יָבוֹא, דְּלוּק-מַבָּט אַךְ מוּגַף-רִיסִים,
אֶל חוֹלוֹת תֵּל-אָבִיב לִגְוֹעַ.
אָז תִּרְאִי
אֵיךְ אוֹתִי
אֶל פִּלְדַת-הַפַּסִּים
עַל כְּתֵפַיִם יִשְּׂאוּ גָּבוֹהַּ.

אֶל עֵינַיִךְ יוּנְפוּ, בִּתְרוּעַת מַכּוֹשִׁים,
הַשָּׁנִים הַפְּרוּעוֹת שֶׁלָּנוּ.
חַג יִשְׁטֹף אֶת הָעִיר. –
אַךְ לַשָּׁוְא תְּבַקְּשִׁי
בָּרְחוֹבוֹת אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ.

לָרְחוֹבוֹת הַיָּפִים הָרָקִיעַ יֻפַּל
כְּמוֹ עָבִיט שֶׁל שׁוֹפְכִין מִלְמַעְלָה.
תְּנִי מַבָּט אַחֲרוֹן שֶׁל פְּרִידָה בְּמַפַּל
חֲרוּזִים אֲבוּדִים בַּלַּיְלָה.

תְּנִי מַבָּט אַחֲרוֹן. עַל בְּרִיחֵי-הָרִיסִים
עוֹד שְׁנִיָּה אַחְרוֹנָה נוֹשֶׁמֶת.
אַתְּ זִכְרִי
אֵיךְ אוֹתִי
אֶל פִּלְדַת-הַפַּסִּים
עַל כְּתֵפַיִם נָשְׂאוּ בַּשֶּׁמֶשׁ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּהְיֶה לְבָנָה כְּמוֹ קִיר
וּקְפוּאָה וּמֻגְבֶּלֶת כָּמוֹהוּ.
וּבָךְ יַחְשְׁקוּ כָּל חַכְמֵי-הָעִיר,
שֶׁאִבְּדוּ אֶת הַכֹּשֶר לִתְמֹהַּ.

אֲבָל אַתְּ תִּצְעֲדִי, יְחִידָה וְגֵאָה,
נַעֲרָה אֲבוּדַת-צָהֳרַיִם.
וְהַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נִפְלָאָה וְגוֹאָה,
אַךְ תָּמִיד עֲצוּרָה וּקְצָרָה הִיא.

אֲבָל אַתְּ תַּעַמְסִי, אֲבוּדָה אַךְ חַיָּה,
אֶת דָּמִי כְּמוֹ זֵעָה עַל הַמֵּצַח.
לוּ רַק שַׁבְתִּי לְרֶגַע אֶחָד לִתְחִיָּה –
וְהָיִית מְנֻשֶּׁקֶת לָנֶצַח!

דליה רביקוביץ - הזמן הניצוד ברשת

הזמן הניצוד ברשת
דליה רביקוביץ

וְשׁוּב הָיִיתִי כְּאַחַת הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת,
בְּצִפָּרְנַיִם שְׁחוֹרוֹת מֵעָמָל
וּבִנְיַן מִנְהָרוֹת בַּחוֹל.
כָּל מָקוֹם שֶׁנָּחָה עֵינִי הָיוּ רְצוּעוֹת אַרְגָּמָן.
וְעֵינַיִם רַבּוֹת זָרְחוּ כְּמוֹ חֲרוּזִים שֶׁל כֶּסֶף.
שׁוּב הָיִיתִי כְּאַחַת הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת,
שֶׁנּוֹסְעוֹת בְּלַיְלָה אֶחָד סָבִיב לָעוֹלָם כֻּלּוֹ
וּבָאוֹת עַד אֶרֶץ סִין
וְעַד מָדָגַסְקָר,
וְאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹבְרוֹת צַלָּחוֹת וּסְפָלִים
מֵרֹב אַהֲבָה,
מֵרֹב אַהֲבָה,
מֵרֹב אַהֲבָה.

נתן יונתן - כמו בלדה

מאת האיש ההוא לא הרבה יודעים אבל השיר נכתב על המדינה.עם כל ההקרבה של בניה, שכול המשפחות, שירים שכתובים באבן (הספדים על מצבות)רק דבר אחד יעשה אותי מאושר (דמעות של אושר) - שהמדינה תדע שלא לשווא נפלתי וכאבתי - שאהבתי אותה.

לאה גולדברג

אֵלַי \ לאה גולדברג

הַשָּׁנִים פִּרְכְּסוּ אֶת פָּנַי
בְּזִכְרוֹן אֲהָבוֹת
וְעָנְדוּ לְרֹאשִׁי חוּטֵי כֶּסֶף קַלִּים
עַד יָפִיתִי מְאֹד.

בְּעֵינֵי נִשְׁקָפִים
הַנּוֹפִים.
וּדְרָכִים שֶׁעָבַרְתִּי
יִשְּׁרוּ צְעָדַי –
עֲיֵפִים וְיָפִים.

אִם תִּרְאֵנִי עַכְשָׁו
לֹא תַּכִּיר אֶת תְּמוֹלֶיךָ –
אֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלַי
בְּפָנִים שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לַשָּׁוְא
כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֵלֶיךָ.

אהבת המילה

מילים יוסי ארדיטי
אהבת המילה!
הַמִּלִּים כְּאִלּוּ צָצוֹת מֵעַצְמָן, 
אֲנִי רַק מַקִּישׁ אוֹתָן, 
וְהֵן מַחְזִירוֹת לִי אַהֲבָה.

הלכתי במחשבה

מילים יוסי ארדיטי

הָלַכְתִּי בְּמַחְשָׁבָה,
שֶׁהַלֹּא נוֹדַע קַיָּם,
אָשׁוּב עִם הוֹכָחוֹת חוֹתְכוֹת.

ערפילית הזמן

מילים יוסי ארדיטי

עַרְפִלִּית הַזְּמַן
לוֹקַחַת מֵאִתָּנוּ
דְּבָרִים שֶׁנִּרְצֶה לְהַסְתִּיר.
אַךְ בְּיוֹם בָּהִיר
וְהַזְּמַן לֹא מוּכָן לוֹ
הֵם יִתְגַּלּוּ בְּמַעֲרֻמֵּיהֶם.

תחילתו של סיפור

מילים יוסי ארדיטי

תְּחִלָּתוֹ שֶׁל סִפּוּר!
לָקַחְתִּי, אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים
שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַחֶרֶת
לֹא בְּחִפָּזוֹן
כִּי אָז אֶהְיֶה נִמְהָר,
מָדוּד וְאוֹהֵד
בָּעִדָּן שֶׁל מִלִּים
אָמְרוּ לִי רוּחַ, לְלֹא זְמַן,
חָשַׁבְתִּי עַל חוּשִׁי,
וּמִכָּאן הֵחַשְׁתִּי אֶת צְעָדַי,
וּכְבָר עֲרֹב הַיּוֹם,
הַצְּלָלִים בְּעִקְבוֹתַי מִתְאָרְכִים
וָאֳנִי מִתְפּוֹגֵג ...

גם ירח

מילים יוסי ארדיטי

גַּם יָרֵחַ
צוֹמֵחַ עַל עֵצִים.
אז אַל תִּשְׁכְּחוּ לִקְטֹף
כוכבים.

האופק

מילים יוסי ארדיטי

הָאֹפֶק!
אֵינוֹ כָּל-כָּךְ רָחוֹק
כְּמוֹ שֶׁנִּדְמֶה.

גַּם לֹא כָּל-כָּךְ סָמִיךְ.

הָלַכְתִּי,
חָזַרְתִּי,
אֲנִי כְּבָר פֹּה,
עִם אֹפֶק רָחָב.

רָאִיתִי אוֹתָהּ!

מילים יוסי ארדיטי

רָאִיתִי אוֹתָהּ!
הוֹלֶכֶת סְדוּרָה בִּצְעָדֶיהָ,
סְרוּקָה בִּשְׂעָרָהּ ,
לֹא מַבִּיטָה לְפָנִים,
רַק לְאָחוֹר.
יָדַעְתִּי!
הַגּוֹרָל מַטְרִיד אוֹתָהּ.

לֹא דּוֹרֶכֶת בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים גַּלִּים.

לפעמים עץ בודד

מילים יוסי ארדיטי

לִפְעָמִים עֵץ בּוֹדֵד
הוּא חַיִּים שְׁלֵמִים.

וּבָאֲחֵרִים
עֵדֶר הוּא כְּמֶרְקָחָה.

אֲנָשִׁים יוֹדְעִים
אֶת אֶפֶקְט הָעֵדֶר
אַךְ מִתְנַהֲגִים,
כְּאִלּוּ סָדִין אָדֹם
מוּנָף מוּל עֵינֵיהֶם

מַסְקָנָה:
יוֹם יָפֶה,
עוֹשֶׂה טוֹב בַּלֵּב!

מזמן

מילים יוסי ארדיטי
מִזְּמַן!

זֶה הָיָה הַזְּמַן
שֶׁעָשָׂה אֶת כָּל הַהֶבְדֵּל,
וְאוּלַי חֹסֶר הַזְּמַן אִם לְדַיֵּק,
בָּאתִי אֶל הָעוֹלָם שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב
כָּךְ אָמְרוּ הוֹרַי,
וַאֲנִי מִשּׁוּם מַה
לֹּא זוֹכֵר.

מוש קאשי

Bracha Guy

• יוסי
  *ברכה יקרה !*
  במייל נלווה למייל זה קיבלתי את המכתב שלך ואת השיר .
  אין לי מילים לומר לך *כמה אני נרגש ונפעם מהשיר* .
  תודה רבה שלקחת את התלמידים לתערוכה
  לכבוד גדול הוא לי .
  ההערכה שיש לי לעבודותייך ידועה לך ואמרתי לך זאת בפאריס .
  ועכשיו הענקת לי מתנה נפלאה שאנצור כאוצר יקר .
  אנא מסרי לתלמיד את *תודתי הגדולה*
  ואשמח לשוחח איתך וגם איתו אם תרצו
  מס הטלפון שלי הוא : 0525258850
  
  תודה מעומק הלב !
  
  מוש

אֱלֹהִים!

מילים יוסי ארדיטי
אֱלֹהִים! 
עוֹד לֹא הוֹדִיעַ, 
עַל חֻפְשָׁה מְרֻכֶּזֶת, 
וַאֲנִי קֹצֶר רוּחַ.

כָּל מוֹלֶקוּלָה בְּגוּפִי הִיא עֵדוּת,

מילים יוסי ארדיטי
כָּל מוֹלֶקוּלָה בְּגוּפִי הִיא עֵדוּת, 

כָּל תָּא הוּא מְצִיאוּת, 

עַל הָרוּחַ אֵינִי רוֹצֶה לְדַבֵּר!

אוּלַי הִיא קַדְמוֹנִית, 

וְאוּלַי הִיא חֲלוֹם בַּלָּהוֹת בְּהָקִיץ.

תמיד הזמן עושה את שלו.

מילים יוסי ארדיטי
תמיד הזמן עושה את שלו. 
לעזאזל, אף פעם לא ידעתי מה.
 כל הזמן הוא חוזר על עצמו, 
מה הוא מנסה לומר לי.

אימרות - יאנוש קורצ'אק

"היה זהיר במעשים, אך נועז ונטול רסן בחלומות" ( יאנוש קורצ'אק) 

אימרות - לְכָל אָדָם יֵשׁ פִּנָּה, שֶׁמַּרְאָה לוֹ אֶת הָאֹפֶק

מילים יוסי ארדיטי

גַּם כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם קוֹדְרִים, יֵשׁ תָּמִיד פֶּרַח מְלַבְלֵב!

לְכָל אָדָם יֵשׁ פִּנָּה, שֶׁמַּרְאָה לוֹ אֶת הָאֹפֶק

מִלְּבַד סִפּוּק שֶׁל צֹרֶךְ, אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר!

הימים הרעים,
עושים את הימים הטובים,
לטובים יותר

לחתוך,
לפעמים זה טוב,
בדרך כלל זה מדמם!

כאן היה האיש, שלא ידע מחסור!

לפעמים!
נקודה של אור,
זה כל ההבדל.

הימים קוברים, ואנחנו האקדח.

אין צורך באקדח, הימים קוברים גם כך.

שמעתי גבר מספר סיפורים , רובם ללא שחר!

ראיתי אישה חסרת לב, היא טוענת שלא ידעה זאת.

רָאִיתִי יָם עָמֹק,
אַךְ לֹא יוֹתֵר,
מִשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים!

זֶה לֹא שֶׁהִיא הָלְכָה בַּשָּׂדוֹת, זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ רָאִינוּ!

כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו

בּוֹעֵר מֵאַהֲבָה, 

עַד כַּלּוֹת.

הֲגַם שֶׁאֲנִי אִישׁ שֶׁל מִלִּים. הֵן נֶעֱתָקוֹת.

אַל תְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי לְהוֹסִיף מִלָּה, הִיא תִּהְיֶה מְיֻתֶּרֶת.

אני חייב לעצמי, את מה שאני אוהב!

רגלי אינה דורכת, במקום שלא יועד לה!

במבט לאחור זה היה לא שפוי

אם יש דברים,

שאינם לפי המוסכמות, 

אין זה אומר, 

שאינם אמת.

דברים אינם ברי מועד, אלא המועד עצמו.

איני יודע אם אני פה או במעבר בין הרוחות

רָאִיתִי סַפְסָל מְיֻתָּם מֵאֲנָשִׁים

מילים יוסי ארדיטי

רָאִיתִי סַפְסָל מְיֻתָּם מֵאֲנָשִׁים
אַךְ מָלֵא בַּמַּחְשָׁבוֹת,
שָׁמַעְתִּי עַל אֲנָשִׁים רֵיקִים מִמַּחְשָׁבוֹת
אַךְ מְלֵאִים בַּחֲשִׁיבוּת עַצְמִית,
רָאִיתִי אֲנָשִׁים מְיֻתָּמִים וְרֵיקִים,
אַךְ הַמַּחְשָׁבוֹת רָצוֹת לָהֶם.
רָאִיתִי סַפְסָל מְחַכֶּה לְאוֹהֲבִים , בְּלֵיל יָרֵחַ !

תולדה וילודה

מילים יוסי ארדיטי

תּוֹלָדָה וִילוּדָה!
הָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת אֶת כְּאֵבָהּ
בְּכָל מַכָּה וַחֲפִיר
וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה
אִם בָּהּ נִטַּע
אוֹ בָּהּ נִקְבֹּר
הֵרַמְתִּי יָד לֶאֱלֹהֵי שָׁמַיִם
שָׁלַחְתִּי יָד
אֶל אִמָּא אֲדָמָה
אֱלֹהֵי כָּל הָרוּחוֹת,הָאַהֲבָה וְהַכְּאֵב

זלדה

הסתרת נפשך – זלדה מישקובסקי(שיר)

הִסְתַּרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי
וְלֹא הָיָה בִּי עוֹד קוֹל הַנָּהָר הַמָּלֵא,
הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו.

 נֻתְּקוּ חַיַּי מֵהַזֶּמֶר
וָאֶעֱמֹד בַּכּוּךְ נִכְלֶמֶת
בְּלִי שֶׁמֶשׁ
בְּלִי יָרֵחַ
וּבְּלִי נֵר.

 הִסְתַּרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי
וְהַלֶּחֶם שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן יָבֵשׁ
וַיְהִי נִקּוּדִים.

http://www.nuritha.co.il/a347779-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%9A-%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%A8

מָתַי הַשָּׁמַיִם יֵרְדוּ לָנוּחַ

מָתַי הַשָּׁמַיִם יֵרְדוּ לָנוּחַ, וְהָאָרֶץ תִּפְרֹשׁ כָּנָף.

מֵעַל הַמִּגְדָּל סָבִיב אַשְׁקִיפָה,

מילים: עמנואל לין (לנקובסקי)
לחן: בנימין עומר (חתולי)
שנת כתיבה: 1938
שנת הלחנה: 1939

מֵעַל הַמִּגְדָּל סָבִיב אַשְׁקִיפָה,
עֵינִי תִּגְמַע מֶרְחַקִּים,
אֶרֶץ רוֹגַעַת בִּדְמִי הַלֵּיל,
הוֹי, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן
גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן,
מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?
רוּחַ מִיָּם הָמָה,
בֵּין שִׁבֳּלֵי קָמָה,
מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?

סַהַר עָלָה מִן הֶהָרִים
הָעֵמֶק עָטָה עֲרָפֶל
אֵי שָׁם נוּגוֹת הַתַּן מְיַלֵּל
הוֹ, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

חֲלִיל רוֹעִים...

חברתי אל דיממת היום

מילים יוסי ארדיטי



חָבַרְתִּי אֶל דִּמְמַת הַיּוֹם,
לַמְרוֹת הָרְעָשִׁים, הָאוֹפְפִים אוֹתָהּ.
נָגַעְתִּי בִּדְמִי הַלֵּיל, בְּהַלְמוּת הַלֵּב.
וְהַשֶּׁקֶט זוֹעֵק, עִם כָּל פְּעִימָה.
צִפּוֹרֵי הַלַּיְלָה, תָּרִים אֶת טרְפָּם,
וַאֲנִי!
כִּשְׁפַן סְלָעִים,
מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ פְּחָדָיו.
הַלַּיְלָה שֶׁיָּבוֹא כְּבָר כָּאן,
הוּא מֵזִין אֶת דִּמְיוֹנִי.

לפעמים אני מחפש דרך

מילים יוסי ארדיטי
לפעמים אני מחפש דרך, והיא נמשכת!
ולפעמים אין לי את הזמן
אך לרוב אני הולך לדרכי, כי היא הדרך שלי.

יושב על גדת הנהר

מילים יוסי ארדיטי


יוֹשֵׁב עַל גְּדַת הַנָּהָר,
וּבוֹחֵשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בַּמַּיִם,
נוֹגֵעַ בָּרָחוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּקִרְבָתִי,
וְחוֹשֵׁב אֵיפֹה הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת.

אני יודע שגם אני, וגם הזמן

מילים יוסי ארדיטי

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם אֲנִי, וְגַם הַזְּמַן,
בָּרִי חֲלוֹף.
לֹא,
לֹא עָשִׂיתִי עִסְקָה עִם הַבּוֹרֵא,
לֹא רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.
וְחוּץ מִזֶּה!
מָה אֲנִי יָכוֹל לִתְרֹם, לִמְצִיאוּת אַחֶרֶת!

מירית

צעדתי בצעדים מדודים, אל המקום שכולם הולכים,
חיפשתי דרך, קשה, רכה, מסוכנת מעניינת ושתהיה יפה!
mfw מצאתי דרך נוחה!

מכונית

ניוטון

הייתי כילד קטן המשחק על שפת הים המוצא מדי פעם אבן חלקה יותר, או צדף יפה יותר מן הרגיל, בשעה שהאוקינוס 
הגדול של האמת השתרע סתום לפני.
אם המצאתי המצאות כלשהן בעלות חשיבות, הרי זה, קודם כל,
הודות להסתכלות סבלנית יותר מאשר לכל כשרון אחר. 

ניוטון

מירית

מילים יוסי ארדיטי
כָּל דָּבָר, הוּא מָדִיד וְסָחִיר, 
כָּל דָּבָר, יִהְיֶה טְרִיגֶר לְצַרְכָנָיו, 
גַּם לַמִּלִּים, גַּם לָרְגָשׁוֹת, גַּם לְיֹפִי. 
כָּל כְּפָפָה תַּתְאִים לִבְעָלֶיהָ, 
וְנַעַל לְנוֹעְלִיַה. 
עַכְשָׁו צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הַגְּבֶרֶת הַנְּכוֹנָה,
וְזֶה לֹא נִגְמַר עַד שֶׁהַגְּבֶרֶת שָׂרָה,
אוֹ לַחֲלוּפִין קוֹנֶה נָעַל,
מֵעֵין סִינְדֶּרֶלָה!

דברים שהבוקר מביא

מילים יוסי ארדיטי
דְּבָרִים שֶׁהַבֹּקֶר מֵבִיא, 
לֹא נוּכַל לְקַבֵּל בַּצָּהֳרַיִם, 
אֲבָל תּוּכְלוּ לְנַסּוֹת בָּעֶרֶב, 
אֲנִי לֹא מַבְטִיחַ. 
הוֹרָאוֹת הַפְעָלָה יָבוֹאוּ בְּהֶקְדֵּם אוֹ שֶׁלֹּא!
זֶה סָגוּר וְלֹא נִתַּן לַוִּכּוּחַ.

אימרות

מילים יוסי ארדיטי
לִפְעָמִים אֲנִי מַבִּיט אֶל הַזְּמַן וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא יַחְלֹף

תָּמִיד יֵשׁ בִּי מָקוֹם, לְעוֹד מָקוֹם, בין המילים הצלילים והצללים!

רָצִיתִי רֶגַע מְיֻחָד, קִבַּלְתִּי חַיִּים שְׁלֵמִים!

הַזְּמַן לֹא תָּמִיד עוֹבֵד עָלַי, רַק כְּשֶׁאֲנִי יָשָׁן.


הַחַיִּים!
זֶה לֹא דְּבַר,
שֶׁל מַּה בְּכָךְ,
אֵם תִּתְעַלֵּם הֵם יַעַבְרוּ!
אִם לֹא צֻיַּן אַחֶרֶת.

לֹא שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לֶּנְיוּזִילנְּד , אֲבָל לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי, לִהְיוֹת כְּבָר שָׁם.
הָיָה לִי כָּבֵד לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי, נַעֲשָׂה לִי קַל!

מַרְאָה - עבדאללה עזייזה

מַרְאָה עבדאללה עזייזה

הָאִם אַתָּה מְשׁוֹרֵר?
הֵשַׁבְתִּי: לֹא.
מִנַּפְשִׁי אֲנִי בּוֹרֵחַ
וְנִכְנָס לְתוֹךְ מַרְאָה,
שָׁם אֲנִי שׁוֹמֵעַ הֵד
וּמְשִיב מִלִּים.

מערבית: און ברק

כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד מוּל שָׁמַיִם,

מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד מוּל שָׁמַיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁהָעוֹלָם חָג סְבִיבִי!

לֹא שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לֶּנְיוּזִילֶנְּד

מילים יוסי ארדיטי
לֹא שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לֶּנְיוּזִילֶנְּד , אֲבָל לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי, לִהְיוֹת כְּבָר שָׁם.

פרטיטורה

פַּ‏‏רְ‏טיטוּ‏רַ‏ה (בעברית: תַּכְלִיל) היא ספר תווים הכולל את כל תפקידי הכלים והקולות המשתתפים ביצירה מוזיקלית. התפקידים בפרטיטורה כתובים או מודפסים בשורות נפרדות זה מעל זה, בסדר קבוע. מתכונת זו מאפשרת למנצח לעקוב אחר ביצוע היצירה.

מראה - TheMarker Cafe

מראה - TheMarker Cafe

לאה גולדברג

מחלה- לאה גולדברג

חלון שלי-חלום וקרע.

עולם שמח ומחריד.

ושוב אני לך הערב

כמדרכה של עיר נוכרית.

ברון ורום, בגמול וחסד

הד בואך אותי מעיר,

אני קורנת ונרמסת

בברק פנס, באור סגריר.

ושיר הולך. והלם צעד

מבעית, קורא: התקוממי!

ושוב אני לך נכנעת

בחיל צמרמורת של דמי.

מוש קאשי

מילים יוסי ארדיטי
הצייר - מוש קאשי! 3/6/2012
ביקור בתערוכה שלו בפארק התעשיות תפן 

הַכְּלִי וְשִׁבְרוֹ !
אֱלֹהֵי הָאֲדֻמִּים וְהַיְּרֻקִּים
הַחָסֵר וְהַמָּלֵא, הַקַּיָּם הֲיֵשׁ וְהָאֵין
הָרָקִיעַ וְהַחֹסֶר, הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת עָלַי תְּהוֹם.
וַאֲנִי אֵי שָׁם בָּאֶמְצַע, תּוֹהֶה וּבוֹהֶה
עַל הַכְּלִי  שִׁבְרוֹ, ותְחִלָּתוֹ.

קופרמן

מילים יוסי ארדיטי

זוֹ לֹא אִינְטוּאִיצְיָה!

לִהְיוֹת בֵּין הַצְּלָלִים
כְּשֶׁהַיּוֹם מֵאִיר
וְהַצֶּבַע שֻׁתֶּף אֶת דִּמְיוֹנְךָ

לִהְיוֹת שָׁבוּי שֶׁל הַזְּמַן
לְהַלֵּךְ מֵת בֵּין הַחַיִּים
לִמְחֹק וּלְגַלּוֹת שְּׁכָבוֹת.

לִרְאוֹת אֶת הַחַיִּים
כְּשֶׁאַתָּה בַּדֶּרֶךְ
אוֹ שֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ
בַּדָּגֵשׁ עַל לִחְיוֹת

בֵּין כָּל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה
נִגְלָה הָאוֹר
מֵעֵין נְקֻדַּת חַיִּים בָּאֲפֵלָה

נָתַתִּי חַלּוֹן בִּדְבָרַי
כִּי אָז צִיַּרְתִּי אוֹתָם.

הייתי אומר שאין לה קוביות ,

הייתי אומר שאין לה קוביות , אך משולשים הם רומנטיים!

בעבור חופן דולרים

בָּתִּים עִם גַּגּוֹת אֲפֹרִים

מילים יוסי ארדיטי


בָּתִּים עִם גַּגּוֹת אֲפֹרִים
טוֹבְלִים בְּשָׂמִים כְּחֻלִּים.
עֲנָנִים לְבָנִים
מְשַׁיְּטִים בְּיָמִים סוֹעֲרִים
שֶׁל שַׁלֶּכֶת.
וַאֲנִי אוֹהֶבֶת זְרִיחוֹת!

רדיו מוסיקה לפי שנים

http://upchucky.org/JukeCity/1945/OldJukes/player.htm?

רוזוולט

גבריאל גרסיה מרקס.

"אם לרגע אלוהים היה שוכח 
כי אני רק בובת סמרטוטים, 
והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, 
הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול. 
יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, 
אבל בוודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר. 
הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שווים, 
אלא לפי ערכם. 
הייתי ישן מעט וחולם יותר. 
אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, 
אנו מפסידים שישים שניות של אור.
הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו,
הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים.
אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים,
הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש,
חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי.
הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים, בחושבם שהם
מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים
ברגע שמפסיקים להתאהב!
לילד הייתי נותן כנפיים,
אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף.
לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה,
אלא עם השכחה.
כל-כך הרבה דברים למדתי מכם, האנשים…
למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי
לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר.
למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה
את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד.
למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת,
רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם.
כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם,
אבל באמת - הם לא יעזרו לי, משום שכאשר ישימו
אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים.
אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה
בה אראה אותך ישן, הייתי מחבק אותך בחוזקה
ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך.
אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים
לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך",
מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך.
תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת,
בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל במקרה שאני טועה
והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך
עד כמה אני אוהב אותך ושלעולם לא אשכחך.
המחר לא מובטח לאף אחד, צעיר או זקן.
היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך.
בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם
לא יגיע, בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך,
לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה.
שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה
זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן לאמור
להם "אני מצטער", "תסלח לי", "בבקשה", "תודה",
וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר.
אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות.
בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם.
תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך."

גבריאל גרסיה מרקס.