יום שני, 4 ביוני 2012

אימרות

מילים יוסי ארדיטי
לִפְעָמִים אֲנִי מַבִּיט אֶל הַזְּמַן וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא יַחְלֹף

תָּמִיד יֵשׁ בִּי מָקוֹם, לְעוֹד מָקוֹם, בין המילים הצלילים והצללים!

רָצִיתִי רֶגַע מְיֻחָד, קִבַּלְתִּי חַיִּים שְׁלֵמִים!

הַזְּמַן לֹא תָּמִיד עוֹבֵד עָלַי, רַק כְּשֶׁאֲנִי יָשָׁן.


הַחַיִּים!
זֶה לֹא דְּבַר,
שֶׁל מַּה בְּכָךְ,
אֵם תִּתְעַלֵּם הֵם יַעַבְרוּ!
אִם לֹא צֻיַּן אַחֶרֶת.

לֹא שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לֶּנְיוּזִילנְּד , אֲבָל לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי, לִהְיוֹת כְּבָר שָׁם.
הָיָה לִי כָּבֵד לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי, נַעֲשָׂה לִי קַל!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה