מילים לשיר יוסי ארדיטי
כרייה כדימוי לחיים!
הרבה זבל נשפך,
במקום שאין צורך בו.
הרים של דברים,
אשר בסופו של דבר, הם נקראים היסטוריה.
אנו יצרנים גדולים שלא לצורך,
למשל בלונים נפוחים, או נפיחות.
"האמנות בזבל" צולם לאורך שלוש שנים ומלווה את האמן הנודע ויק מוניז. מוניז יוצא למסע מביתו בברוקלין למולדתו ברזיל ולערמת הזבל הגדולה ביותר בעולם, ג'ארדים גראמצ'ו, הממוקמת בשוליה של ריו דה ז'נרו. שם מצלם מוניז חבורה אקראית של "קטדוריס" ממייני זבל לצורך מחזור. הרעיון המקורי של מוניז היה "לצבוע", את "הקטדורס" בזבל. המפגש מעורר ההשראה עם הטיפוסים הללו, תוך כדי כך שהם יוצרים דימוי צילומי שלהם מתוך הזבל, מציג כבוד בצל ייאוש, כשהקטדורס מתחילים לחשוף את חייהם. הבמאית לוסי ווקר ליוותה את התהליך כולו, ומציעה עדות מעוררת מחשבה לכוחה הגדול של האמנות לשנות את בני האדם ואת העצמה שברוחם של בני האדם.
כרייה כדימוי לחיים!
הרבה זבל נשפך,
במקום שאין צורך בו.
הרים של דברים,
אשר בסופו של דבר, הם נקראים היסטוריה.
אנו יצרנים גדולים שלא לצורך,
למשל בלונים נפוחים, או נפיחות.
"האמנות בזבל" צולם לאורך שלוש שנים ומלווה את האמן הנודע ויק מוניז. מוניז יוצא למסע מביתו בברוקלין למולדתו ברזיל ולערמת הזבל הגדולה ביותר בעולם, ג'ארדים גראמצ'ו, הממוקמת בשוליה של ריו דה ז'נרו. שם מצלם מוניז חבורה אקראית של "קטדוריס" ממייני זבל לצורך מחזור. הרעיון המקורי של מוניז היה "לצבוע", את "הקטדורס" בזבל. המפגש מעורר ההשראה עם הטיפוסים הללו, תוך כדי כך שהם יוצרים דימוי צילומי שלהם מתוך הזבל, מציג כבוד בצל ייאוש, כשהקטדורס מתחילים לחשוף את חייהם. הבמאית לוסי ווקר ליוותה את התהליך כולו, ומציעה עדות מעוררת מחשבה לכוחה הגדול של האמנות לשנות את בני האדם ואת העצמה שברוחם של בני האדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה