מחלה- לאה גולדברג
חלון שלי-חלום וקרע.
עולם שמח ומחריד.
ושוב אני לך הערב
כמדרכה של עיר נוכרית.
ברון ורום, בגמול וחסד
הד בואך אותי מעיר,
אני קורנת ונרמסת
בברק פנס, באור סגריר.
ושיר הולך. והלם צעד
מבעית, קורא: התקוממי!
ושוב אני לך נכנעת
בחיל צמרמורת של דמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה