תחילתו של סיפור

מילים יוסי ארדיטי

תְּחִלָּתוֹ שֶׁל סִפּוּר!
לָקַחְתִּי, אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים
שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַחֶרֶת
לֹא בְּחִפָּזוֹן
כִּי אָז אֶהְיֶה נִמְהָר,
מָדוּד וְאוֹהֵד
בָּעִדָּן שֶׁל מִלִּים
אָמְרוּ לִי רוּחַ, לְלֹא זְמַן,
חָשַׁבְתִּי עַל חוּשִׁי,
וּמִכָּאן הֵחַשְׁתִּי אֶת צְעָדַי,
וּכְבָר עֲרֹב הַיּוֹם,
הַצְּלָלִים בְּעִקְבוֹתַי מִתְאָרְכִים
וָאֳנִי מִתְפּוֹגֵג ...