אדיבותם של העיוורים
המשורר קורא שירים לקהל עורים,
לא צפה שיהיה כל-כך קשה.
קולו רועד,
ידיו רועדות.
חש שכל משפט
עומד כאן למבחן העלטה.
יאלץ להסתדר בכחות עצמו,
בלי אורות וצבעים.
הרפתקה מסכנת
לכוכבים שבשיריו,
לשחר, לקשת, לעננים, לנאונים, לירח,
לדג שעד כה הכסיף מתחת למים
ולנץ השקט, הרחק במרומים.
קורא - כי מאחר מדי להפסיק -
על ילד במעיל צהב באחו ירק,
גגות אדמים בעמק, שאפשר למנותם,
מספרים הנעים על חלצות שחקנים
וזרה עירמה בפתח הדלת.
רוצה היה לעבור בשתיקה - אף שאין זה אפשרי -
על כל הקדושים שבתקרת הקתדרלה,
נפנוף הפרידה מחלון הרכבת,
עדשת המיקרוסקופ ובהק הטבעת
והמסכים והמראות ואלבום התצלומים.
אולם גדולה היא אדיבותם של העורים,
גדולים ארך-רוחם ורחב-לבם.
הם מקשיבים, מחיכים ומוחאים כפים.
אחד מהם אפלו נגש
עם ספר פתוח הפוך
ומבקש חתימה שאינו יכול לראות.
המשורר קורא שירים לקהל עורים,
לא צפה שיהיה כל-כך קשה.
קולו רועד,
ידיו רועדות.
חש שכל משפט
עומד כאן למבחן העלטה.
יאלץ להסתדר בכחות עצמו,
בלי אורות וצבעים.
הרפתקה מסכנת
לכוכבים שבשיריו,
לשחר, לקשת, לעננים, לנאונים, לירח,
לדג שעד כה הכסיף מתחת למים
ולנץ השקט, הרחק במרומים.
קורא - כי מאחר מדי להפסיק -
על ילד במעיל צהב באחו ירק,
גגות אדמים בעמק, שאפשר למנותם,
מספרים הנעים על חלצות שחקנים
וזרה עירמה בפתח הדלת.
רוצה היה לעבור בשתיקה - אף שאין זה אפשרי -
על כל הקדושים שבתקרת הקתדרלה,
נפנוף הפרידה מחלון הרכבת,
עדשת המיקרוסקופ ובהק הטבעת
והמסכים והמראות ואלבום התצלומים.
אולם גדולה היא אדיבותם של העורים,
גדולים ארך-רוחם ורחב-לבם.
הם מקשיבים, מחיכים ומוחאים כפים.
אחד מהם אפלו נגש
עם ספר פתוח הפוך
ומבקש חתימה שאינו יכול לראות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה