סמואל בקט,
ציור שציירתי
אדם מחזאי משורר ומה לא!
דמות אהובה!
ערן צלגוב מציג סמואל בקט
סמואל בקט: שישה שירים 7491-7494 Samuel Becket: Six Po mes 1947-1949
יואב עזרא תרבות | ספרות 20/01/2012
(מהנוסח הצרפתי ערן צלגוב)
*
bon bon il est un pays
o l'oubli o p se l'oubli
doucement sur les mondes innomm s
l la t te on la tait la t te est muette
et on sait non on ne sait rien
le chant des bouches mortes meurt
sur la gr ve il a fait le voyage
il n'y a rien pleurer
ma solitude je la connais allez je la connais mal
j'ai le temps c'est ce que je me dis j'ai le temps
mais quel temps os affam le temps du chien
du ciel p lissant sanss cesse mon grain de ciel
du rayon qui grimpe ocell tremblant
des microns des ann es t n bres
vous voulez que j'aille d'A B je ne peux pas
je ne peux pas sortir je suis dans un pays sans traces
oui oui c'est une belle chose que vous avez l une bien belle chose
qu'est-ce que c'est ne me posez plus de questions
spirale poussi re d'instants qu'est-ce que c'est le m me
le calme l'amour la haine le calme le calme
*
טוֹב טוֹב יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
הַשִּׁכחָה שָם הַשִּׁכחָה שָם נָחָ ה
בעֲדּינוּת עַל עוֹלָמוֹת אֵינשֵם
שָם רֹאש מוּשְׁקַט רֹאש שָקַט
ויוֹדעּים לֹא אֵין יוֹדעּים דָבָר
שִּׁיר עּיּוֹת גּוֹועּים גּוֹוֵעַ
עַל הַחוֹף סּיֵּם אֶת הַמַסָע
ואֵין דָבָר לּבכּוֹת
אֶת בדּידוּתּי אֲנּי מַכּיר אָכֵן מַכּיר אֵינֶנּ י
יֵש לּי זמַן אֲנּי אוֹמֵר לעַצמּי יֵש זמַן
אַךְ אֵיזֶה זמַן בעֶצֶם מֺרעֶבֶת זמַן שֶל כֶּלֶב
שֶל מָרוֹם מַחוּיר ללֹא הֶרֶַף גַּרגּיר מָרוֹם שֶלּי
שֶל קֶרֶן מטַפסֶת רבָב רוֹטֵט
שֶל מּיקרוֹ נֵ י שְׁנוֹת חֹשֶךְ
אַתֶם רוֹצּים שֶאֵ לֵךְ מ A ל B אֵין אֲנּי יָכוֹל
אֵין אֲנּי יָכוֹל לָצֵאת אֲנּי באֶרֶץ ללֹא-עֲקֵבוֹת
כֵּן כֵּן זֶה דָבָר יָפֶה יֵש לָכֶם דָבָר יָפֶה לּמאֹד
מָה זֶה אַל תּשְׁאֲלוּנּ י עוֹד
מעַרבֹלֶת אָבָק רגָעּים מָה זֶה אוֹתוֹ דָבָר
הַשַלוָה הָאַהֲבָה הַשִּׁ נאָה הַשַלוָה הַשַלוָה
Mort de A. D.
et l tre l encore l
press contre ma vieille planche v rol e du noir
des jours et nuits broy s aveugl ment
tre l ne pas fuir et fuir et tre l
courb vers l'aveu du temps mourant
d'avoir t ce qu'il fut fait ce qu'il fit
de moi de mon ami mort hier l'oeil luisant
les dents longues haletant dans sa barbe d vorant
la vie des saints une vie par jour de vie
revivant dans la nuit ses noirs p ch s
mort hier pendant que je vivais
et tre l buvant plus haut que l'orage
la coulpe du temps irr missible
agripp au vieux bois t moin des d parts
t moin des retours
מות א.ד 1
ושָם לּהיוֹת שָם שוּב שָם
לָחוּץ כּנֶגֶד הַקֶרֶש הַיָּשָן שֶלּי מחוּטָט שָחוֹר
מּיָּמּים וּמּלֵילוֹת כּתוּשִּׁים בעּיוָּורוֹן
ללּהיוֹת שָם ולֹא ללּברוֹחַ ולּברוֹחַ ולּהיוֹת שָם
רָכוּן אֶל הוֹדָאַת הַזמַן הַגּוֹוֵעַ
לּהיוֹת מָה שֶהוּא עוֹשֶה מַשֶהוּ עָשָה
לּי לַחֲבֵרּי מֵת אֶתמוֹל הָעַיּן הַבוֹהֶקֶת
הַשִּׁינַיּים הָאֲרוּכּוֹת חַס רוֹת נשִּׁימָה בתוֹךְ שְׁעָרוֹת-זקָנוֹ בוֹלעוֹת
אֶת חַיֵּי הַקדוֹשִּׁים חַיּים ליוֹם חַיּים
חַי מֵחָדָש בַלַילָה אֶת חַ טָאָיו הַשְׁחוֹרּים
מֵת אֶתמוֹל בעוֹד אֲנּי חַי
ולּהיוֹת שָם שוֹתֶה מֵעַל הַסעָרָה
אַשְׁמַת הַזמַן ללֹא כַּעָרָה
נֶאֱחָז בעֵץ יָשָן עֵדוּת לּפרּידוֹת
עֵדוּת לשִּׁיבוֹת
*
je voudrais que mon amour meure
qu'il pleuve sur le cimeti re
et les ruelles o je vais
pleurant celle qui crut m'aimer
*
הָיּיתּי רוֹצֶה שֶאַהֲבָתּי תָמוּת
שֶגֶּשֶם יֵרֵד עַל בֵית הַקבָרוֹת
ועַל הַסּימטָאוֹת בָהֶן אֲנּי הוֹלֵךְ
בוֹכֶה עַל זֹאת שֶחָשְׁבָה שֶהּיא אוֹהֶבֶת אוֹתּי
1 שיר לזכרו של ד"ר ארתור דארלי, חברו של בקט מתקופת שירותם בצלב האדום בנורמנדי. הכותר המקורי Mort de A.D קופל-
כופל בתוכו מוות בשתי שפות: הצרפתית והאנגלית. אין תעלול לשוני בעברית שיוכל להעביר זאת. אותו קרש עץ ישן הוא ככל הנראה
שולחן הכתיבה עליו רוכן המשורר וכותב בדיו שחורה את חטטיו-שיריו.
*
que ferais-je sans ce monde sans visage sans questions
o tre ne dure qu'un instant o chaque instant
verse dans le vide dans l'oubli d'avoir t
sans cette onde o la fin
corps et ombre ensemble s'engloutissent
que ferais-je sans ce silence gouffre des murmures
haletant furieux vers le secours vers l'amour
sans ce ciel qui s' l ve
sur la poussi re de ses lests
que ferais-je je ferais comme hier comme aujourd'hui
regardant par mon hublot si je ne suis pas seul
errer et virer loin de toute vie
dans un espace pantin
sans voix parmi les voix
enferm es avec moi
*
מָה אֶעֱשֶה ללֹא עוֹלָם זֶה ללֹא עָנּים ללֹא שְׁאֵלוֹת
הֵיכָן שֶלּהיוֹת נּמשָךְ אַךְ רֶגַע הֵיכָן שֶ כָּל רֶגַע
נּשְׁעָךְ אֶל תהוֹם אֶל הַנשִּׁיָּיה שֶל הֱיוֹתוֹ
ללֹא גַּל זֶה הֵיכָן שֶבַסוֹף
גּוּף וצֵל נּבלָעּים זֶה בזֶה
מָה אֶעֱשֶה ללֹא דמָמָה זוֹ מצוּלַת הַמּלמוּלּים
מּתנַשֵם זוֹעֵם אֶל הָעֶזרָה אֶל הָאַהֲבָה
ללֹא שָמַיּים אֵלוּ הַמּתרוֹממּים
מֵעַל עָפָר מּשְׁקָלָם
מָה אֶעֱשֶה אֶעֱשֶה כּמוֹ אֶתמוֹל כּמוֹ הַיּוֹם
מַבּיט מֵחַלוֹנּי אּם אֵין אּיש מּלבַדּי
משוֹטֵט וּמּתרַחֵק מּכָּל חַי
אֶל חָלָל תזָזּיתּי
ללֹא קוֹל בֵין הַקוֹלוֹת
הַמסוּגָּרּים עּימָדּי
*
vive morte ma seule saison
lis blancs chrysanth mes
nids vifs abandonn s
boue de feuilles d'avril
beaux jours gris de givre
*
חַיָּה מֵתָה עוֹנָתּי הַיחּידָה
חֲבַצָלות צחוֹרוֹת חַרצּיוֹת
קּינּים חַיּים נטוּשִּׁים
בוֹץ עָלּים שֶל אַערּיל
יָמּים יָפּים אֲפוֹרֵי כּפוֹר
תרגומי המופת של המשורר ערן צלגוב נחו אצלי קרוב לחודשים עד שפורסמו בהמלצתי בעיתון הארץ. מאחר והם זקוקים למהדורת הדפוס השירים קשים ביותר, גם במקור וגם בתרגום. הם קשים גם בקריאת התרגום.
אני מעניק את תרגומי המופת של המשורר ערן צלגוב לעיר המתים יריחו ולאל קימוש של תושבי יריחו שהאמינו בירח ובקבר הם התחילו להאמין בתחתית המתים ובקימוש. קימוש, האל הרע של המתים, גדול המשוררים ערן צלגוב עם תרגומי המופת - מנחה לרגליך.
ציור שציירתי
אדם מחזאי משורר ומה לא!
דמות אהובה!
ערן צלגוב מציג סמואל בקט
סמואל בקט: שישה שירים 7491-7494 Samuel Becket: Six Po mes 1947-1949
יואב עזרא תרבות | ספרות 20/01/2012
(מהנוסח הצרפתי ערן צלגוב)
*
bon bon il est un pays
o l'oubli o p se l'oubli
doucement sur les mondes innomm s
l la t te on la tait la t te est muette
et on sait non on ne sait rien
le chant des bouches mortes meurt
sur la gr ve il a fait le voyage
il n'y a rien pleurer
ma solitude je la connais allez je la connais mal
j'ai le temps c'est ce que je me dis j'ai le temps
mais quel temps os affam le temps du chien
du ciel p lissant sanss cesse mon grain de ciel
du rayon qui grimpe ocell tremblant
des microns des ann es t n bres
vous voulez que j'aille d'A B je ne peux pas
je ne peux pas sortir je suis dans un pays sans traces
oui oui c'est une belle chose que vous avez l une bien belle chose
qu'est-ce que c'est ne me posez plus de questions
spirale poussi re d'instants qu'est-ce que c'est le m me
le calme l'amour la haine le calme le calme
*
טוֹב טוֹב יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
הַשִּׁכחָה שָם הַשִּׁכחָה שָם נָחָ ה
בעֲדּינוּת עַל עוֹלָמוֹת אֵינשֵם
שָם רֹאש מוּשְׁקַט רֹאש שָקַט
ויוֹדעּים לֹא אֵין יוֹדעּים דָבָר
שִּׁיר עּיּוֹת גּוֹועּים גּוֹוֵעַ
עַל הַחוֹף סּיֵּם אֶת הַמַסָע
ואֵין דָבָר לּבכּוֹת
אֶת בדּידוּתּי אֲנּי מַכּיר אָכֵן מַכּיר אֵינֶנּ י
יֵש לּי זמַן אֲנּי אוֹמֵר לעַצמּי יֵש זמַן
אַךְ אֵיזֶה זמַן בעֶצֶם מֺרעֶבֶת זמַן שֶל כֶּלֶב
שֶל מָרוֹם מַחוּיר ללֹא הֶרֶַף גַּרגּיר מָרוֹם שֶלּי
שֶל קֶרֶן מטַפסֶת רבָב רוֹטֵט
שֶל מּיקרוֹ נֵ י שְׁנוֹת חֹשֶךְ
אַתֶם רוֹצּים שֶאֵ לֵךְ מ A ל B אֵין אֲנּי יָכוֹל
אֵין אֲנּי יָכוֹל לָצֵאת אֲנּי באֶרֶץ ללֹא-עֲקֵבוֹת
כֵּן כֵּן זֶה דָבָר יָפֶה יֵש לָכֶם דָבָר יָפֶה לּמאֹד
מָה זֶה אַל תּשְׁאֲלוּנּ י עוֹד
מעַרבֹלֶת אָבָק רגָעּים מָה זֶה אוֹתוֹ דָבָר
הַשַלוָה הָאַהֲבָה הַשִּׁ נאָה הַשַלוָה הַשַלוָה
Mort de A. D.
et l tre l encore l
press contre ma vieille planche v rol e du noir
des jours et nuits broy s aveugl ment
tre l ne pas fuir et fuir et tre l
courb vers l'aveu du temps mourant
d'avoir t ce qu'il fut fait ce qu'il fit
de moi de mon ami mort hier l'oeil luisant
les dents longues haletant dans sa barbe d vorant
la vie des saints une vie par jour de vie
revivant dans la nuit ses noirs p ch s
mort hier pendant que je vivais
et tre l buvant plus haut que l'orage
la coulpe du temps irr missible
agripp au vieux bois t moin des d parts
t moin des retours
מות א.ד 1
ושָם לּהיוֹת שָם שוּב שָם
לָחוּץ כּנֶגֶד הַקֶרֶש הַיָּשָן שֶלּי מחוּטָט שָחוֹר
מּיָּמּים וּמּלֵילוֹת כּתוּשִּׁים בעּיוָּורוֹן
ללּהיוֹת שָם ולֹא ללּברוֹחַ ולּברוֹחַ ולּהיוֹת שָם
רָכוּן אֶל הוֹדָאַת הַזמַן הַגּוֹוֵעַ
לּהיוֹת מָה שֶהוּא עוֹשֶה מַשֶהוּ עָשָה
לּי לַחֲבֵרּי מֵת אֶתמוֹל הָעַיּן הַבוֹהֶקֶת
הַשִּׁינַיּים הָאֲרוּכּוֹת חַס רוֹת נשִּׁימָה בתוֹךְ שְׁעָרוֹת-זקָנוֹ בוֹלעוֹת
אֶת חַיֵּי הַקדוֹשִּׁים חַיּים ליוֹם חַיּים
חַי מֵחָדָש בַלַילָה אֶת חַ טָאָיו הַשְׁחוֹרּים
מֵת אֶתמוֹל בעוֹד אֲנּי חַי
ולּהיוֹת שָם שוֹתֶה מֵעַל הַסעָרָה
אַשְׁמַת הַזמַן ללֹא כַּעָרָה
נֶאֱחָז בעֵץ יָשָן עֵדוּת לּפרּידוֹת
עֵדוּת לשִּׁיבוֹת
*
je voudrais que mon amour meure
qu'il pleuve sur le cimeti re
et les ruelles o je vais
pleurant celle qui crut m'aimer
*
הָיּיתּי רוֹצֶה שֶאַהֲבָתּי תָמוּת
שֶגֶּשֶם יֵרֵד עַל בֵית הַקבָרוֹת
ועַל הַסּימטָאוֹת בָהֶן אֲנּי הוֹלֵךְ
בוֹכֶה עַל זֹאת שֶחָשְׁבָה שֶהּיא אוֹהֶבֶת אוֹתּי
1 שיר לזכרו של ד"ר ארתור דארלי, חברו של בקט מתקופת שירותם בצלב האדום בנורמנדי. הכותר המקורי Mort de A.D קופל-
כופל בתוכו מוות בשתי שפות: הצרפתית והאנגלית. אין תעלול לשוני בעברית שיוכל להעביר זאת. אותו קרש עץ ישן הוא ככל הנראה
שולחן הכתיבה עליו רוכן המשורר וכותב בדיו שחורה את חטטיו-שיריו.
*
que ferais-je sans ce monde sans visage sans questions
o tre ne dure qu'un instant o chaque instant
verse dans le vide dans l'oubli d'avoir t
sans cette onde o la fin
corps et ombre ensemble s'engloutissent
que ferais-je sans ce silence gouffre des murmures
haletant furieux vers le secours vers l'amour
sans ce ciel qui s' l ve
sur la poussi re de ses lests
que ferais-je je ferais comme hier comme aujourd'hui
regardant par mon hublot si je ne suis pas seul
errer et virer loin de toute vie
dans un espace pantin
sans voix parmi les voix
enferm es avec moi
*
מָה אֶעֱשֶה ללֹא עוֹלָם זֶה ללֹא עָנּים ללֹא שְׁאֵלוֹת
הֵיכָן שֶלּהיוֹת נּמשָךְ אַךְ רֶגַע הֵיכָן שֶ כָּל רֶגַע
נּשְׁעָךְ אֶל תהוֹם אֶל הַנשִּׁיָּיה שֶל הֱיוֹתוֹ
ללֹא גַּל זֶה הֵיכָן שֶבַסוֹף
גּוּף וצֵל נּבלָעּים זֶה בזֶה
מָה אֶעֱשֶה ללֹא דמָמָה זוֹ מצוּלַת הַמּלמוּלּים
מּתנַשֵם זוֹעֵם אֶל הָעֶזרָה אֶל הָאַהֲבָה
ללֹא שָמַיּים אֵלוּ הַמּתרוֹממּים
מֵעַל עָפָר מּשְׁקָלָם
מָה אֶעֱשֶה אֶעֱשֶה כּמוֹ אֶתמוֹל כּמוֹ הַיּוֹם
מַבּיט מֵחַלוֹנּי אּם אֵין אּיש מּלבַדּי
משוֹטֵט וּמּתרַחֵק מּכָּל חַי
אֶל חָלָל תזָזּיתּי
ללֹא קוֹל בֵין הַקוֹלוֹת
הַמסוּגָּרּים עּימָדּי
*
vive morte ma seule saison
lis blancs chrysanth mes
nids vifs abandonn s
boue de feuilles d'avril
beaux jours gris de givre
*
חַיָּה מֵתָה עוֹנָתּי הַיחּידָה
חֲבַצָלות צחוֹרוֹת חַרצּיוֹת
קּינּים חַיּים נטוּשִּׁים
בוֹץ עָלּים שֶל אַערּיל
יָמּים יָפּים אֲפוֹרֵי כּפוֹר
תרגומי המופת של המשורר ערן צלגוב נחו אצלי קרוב לחודשים עד שפורסמו בהמלצתי בעיתון הארץ. מאחר והם זקוקים למהדורת הדפוס השירים קשים ביותר, גם במקור וגם בתרגום. הם קשים גם בקריאת התרגום.
אני מעניק את תרגומי המופת של המשורר ערן צלגוב לעיר המתים יריחו ולאל קימוש של תושבי יריחו שהאמינו בירח ובקבר הם התחילו להאמין בתחתית המתים ובקימוש. קימוש, האל הרע של המתים, גדול המשוררים ערן צלגוב עם תרגומי המופת - מנחה לרגליך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה