אַרְגִּישׁ מְחֻבָּר לְעַצְמִי.

מילים יוסי ארדיטי

גַּם כַּאֲשֶׁר אֵצֵא, אַרְגִּישׁ מְחֻבָּר לְעַצְמִי.
אֵצֵא מִבֵּיתִי, אַךְ לֹא מֵעַצְמִי,
אֶכָּנֵס לְעוֹלָם גָּדוֹל הַמְּחַבֵּר שֶׁכְּמוֹתִי,
אֶפְגֹּשׁ אֶת הֵא, וְאֶת דָּא, לְשִׂיחַת חֻלִּין,
אֵשֵׁב בְּבֵית הַמַּעֲבָר, לְקָפֶה שָׁחֹר, שֶׁיַּמְתִּיק אֶת הַצִּפִּיּוֹת,
אַךְ הוּא לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹבֵר וְשָׁב.
כִּי כָּרֶגַע אֵינֶנִּי חֵלֶק מֵאוֹתוֹ מַצָּב,
יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה תַּחְתּוֹנָה, וּמְחַכָּה לַבָּאוֹת!