יום רביעי, 15 בפברואר 2012

מחובר לעצמי

מילים יוסי ארדיטי

גַּם כַּאֲשֶׁר אֵצֵא אַרְגִּישׁ מְחֻבָּר לְעַצְמִי,
אֵצֵא מִבֵּיתִי, אַךְ לֹא מֵעַצְמִי,
אֶכָּנֵס לְעוֹלָם גָּדוֹל הַמְּחַבֵּר שֶׁכְּמוֹתִי,
אֶפְגֹּשׁ אֶת הָא, וְאֶת דָּא, לְשִׂיחַת חֻלִּין,
אֵשֵׁב בְּבֵית הַמַּעֲבָר, לְקָפֶה שָׁחֹר, שֶׁיַּמְתִּיק אֶת הַצִּפִּיּוֹת,
אַךְ הוּא לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹבֵר ושָׁב.
כִּי כָּרֶגַע אֵינֶנִּי חֵלֶק מֵאוֹתוֹ מַצָּב,
יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה תַּחְתּוֹנָה, וּמְחַכָּה לַבָּאוֹת!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה